אבל בפנים, משהו מתחיל להתבשל...

ושלב הפסקת הגלולות מגיע,
 ושנינו מחייכים את החיוך הכי גדול בעולם,
אני מהנהנת בראש ויודעת שזו ההחלטה הנכונה ביותר שאיתו אני רוצה את הילדים שלי,
וממש לא אכפת לי שזה יקרה כבר עכשיו למה לחכות, וזה ממש ממש קרוב..

עוד מעט יהיה לי ילד קטן, עם הילד הגדול שלי שאני הכי אוהבת בעולם... 

אז הפסקתי את הגלולות ומחכה שמשהוא יקרה,
מחכה להרגיש משהו אולי איזה בחילה, והזמן עובר, ועוד קצת, ואני מוצאת את עצמי
מקיימת יחסי מין עם הרגלים "מורמות" כדי לתת פוש לזרעונים החמודים שיגיעו לביצית שלי, שעומדת שם בשמלה לבנה וממתינה לאביר החזק
החסון שיצליח לחדור אל ליבה ושהזיווג בינהם יביא לתחילת היווצרותו של היורש הקטן,
עם האף שלי ועיניים שלו, וכבר לא אכפת לי עם האף יהיה שלו
והיעינים שלי, כי מה זה משנה בעצם, העיקר שיהיה, והוא יהיה שלנו.
ואז אני שמה לב, ששום דבר לא זז.

פתאום אני מבינה, שזה שאין לי מחזור זה לא קשור לכך שאני בהיריון,
כי אני לא, והרי בדקתי את כל סוגי בדיקות ההיריון שמציעים בסופרפארם,

ושאולי כדאי שאלך לרופא נשים אחר מזה שהלכתי  לאחרונה ושאמרה לי שהכול רק בראש שלי,
וש"אם לא תקבלי מחזור אחרי חצי שנה תבואי אליי שוב".

 ואז.. אז אני כבר מתחילה להבין, שאני לא כמו כולן.
 
שמשהו במערכת לא דופק כמו שצריך, ושיכול להיות שיעבור עוד הרבה הרבה זמן, עד שאוכל להגשים לי ולחצי שלי את החלום...

ואז אני מגיעה לרופא האחר, שאולי הוא יגיד לי מה הבעיה איתי ולמה אני לא כמו כולן. אני בוחרת ברופא הכי טוב,

ומקווה שבפגישה אחת, מקסימום שתיים, הכול ייפתר.

ואז הוא בודק אותי, ושואל שאלות, ושולח אותי לאולטרסאונד ולבדיקות דם.

באולטרסאונד כתוב: שחלה ימין: "זקיקים רבים בשחלה". בשחלה שמאל, כמה מפתיע, כתוב אותו דבר. . .

אני זוכרת שהיו עוד פעמים שעשיתי אולטרסאונד וזה מה שהיה כתוב, אבל אז אני לא מייחסת לזה חשיבות.

עד.. עד שאני נכנסת לרופא.
ואני מביאה לו את תוצאות בדיקות הדם, שאני כבר מבינה שקוראים להן "פרופיל הורמונלי"
ואת התדפיס השחור הזה שאני לא מבינה ממנו שום דבר, פרט לזה שיש לי הרבה עיגולים קטנים בתוך הגוף.

הרופא בוחן את המספרים שעל דף התוצאות, מעיף מבט קלוש באולטרסאונד, ואומר: "חשד לשחלות פוליציסטיות". ואני מסתמרת למקומי.
ופתאום נזכרת שכשעשיתי שיעורי בית לפני שהגעתי לרופא, ראית בפורומים השונים שעוזרים לכל כל הרבה בנות,

שיש דבר כזה - פוליציסטית. עוד לא בדיוק ברור לי מה זה אומר, אבל אני יודעת שזה לא טוב, ושזה עלול לעכב לי את הכניסה להיריון
 במי יודע כמה זמן.
הרופא, לעומתי, לא מתרגש בכלל. הוא מסביר קצת, אומר שגם החצי צריך לעבור בדיקת זרע (אה, יש עוד חצי למשוואה, נכון.
ומה עם גם הוא, חלילה לא תותח בתחום? אבל רגע, דיה לצרעת בשעתה),

אנחנו מסתכלים אחד על השני, לא ממש יודעים מאיפה זה נפל עלינו עכשיו.
"זהו." הוא אומר הרופא. "נכנסתם לסטטיסטיקה".
 אז זהו אנחנו אצל מומחה לפוריות  שרק השם הזה נשמע כמו שם של רופא אליל של השבטים האינדיאניים,
צריך לעשות את כל הבדיקות. אז את כבר עשית, אבל מה עם החצי השני? גם הוא צריך להשליך את יהבו אל תוך כוס פלסטיק
ולקוות לטוב.

שלכם,

26