מבקשים הפנייה וכוס פלסטיק מהגברת הלא נחמדה בקופה שלו, ששולחת אותנו להביא בעצמנו את הכוס מתוך חדר האחיות החשוך. זה מה שנקרא שירות אישי ותומך..

 המשימה מתבצעת, וכבר יש תור  חתיכת סידור, כשאנחנו מרגישים שסידרו אותנו ונתנו לנו מתנה משמים - אי שלם של פריון.

 יום השישי, ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויברך אלוהים את יד ימינו של החצי שעובדת כמו שצריך ומשיגה את המטרה הנעלה - לבן-צהבהב על גבי שקוף. וקדימה, נוסעים למכון. אנחנו עוד לא ממש בקיאים בעניינים,

ומשום מה חושבים שהקור מזיק לנוזל הצמיגי. לכן הכוסית נעטפת אחר כבוד במגבת שחוממה מאט (!!), ומונשמת בשקית אטומה, שאף אחד, חלילה, לא יראה.

ולמזלנו ולהרגעתו של החצי הכול בסדר שם לפחות משהו אחד בסדר בסיפור הזה... הולכים לישון מחובקים זה לצד זה הוא בראש שקט שהחיילים שלו עשו עבודה טובה ומגיע להם לנוח, אני במחשבות שהגוף שלי דפוק עם דמעות ובסוף נרדמים...

הטור הבא למומחה הוא עוד שבועיים (למה כול כך הרבה זמן) ,

סוף סוף חלפו להם שבועיים ארוכים ומיגעים ואנחנו מגיעים לרופא שהוא לא רשמי במיוחד חייכן ואפילו קצת מצחיק, הוא מסתכל עלי ומזהה את הפנים המודאגות שלי,

ומסביר, ששחלות פוליציסטיות הן שחלות שלא מסוגלות לייצר זקיק מוביל כל חודש, ולכן את, ואני מביטה לאחור אולי יש מישהי אחרת מאחורי שהוא פנה אליה והוא אומר לי, כן את, לא מבייצת, ולא תוכלי להיכנס להיריון ללא עזרה, אבל אל דאגה השנה את תיהי בהריון בהבטחה.

ורגע, הוא אומר לי שנייה לפני שאת מאבדת את האחיזה בעולם הזה,

 זאת אחת הבעיות הקלות לטיפול. יש כדורים, שקוראים להם איקקלומין, והם אמורים לגרום להיפופיזה (או להיפותלמוס - אחת מהן),

שזאת בלוטה שנמצאת במוח, לייצר את ההורמונים הנכונים שאמורים להגיד לשחלה שהיא צריכה לייצר הורמון נוסף שגורם לזקיק אחד להוביל. ואז,  אז ייווצר לך זקיק אחד או יותר, ונוכל לקוות שתצליחי להרות.  אוקיי  יצאתי בהרגשה טובה ניקח קצת כדורים הבלוטה תדבר עם השחלה והכול יהיה בסדר...

עבר לו חודש עם הכדורים האלה והגיע הזמן לעשות בדיקת דם,  אני מחכה בקוצר רוח לבוקר כמעט ולא ישנתי כול הלילה, הגעתי לבדיקה ואת פני קיבלה אחות  מפחידה ועוד עם מזרק ביד , פעם לעשות בדיקת דם פעם ב.. היה בסדר איך שהוא ולאחרונה הפך לחלק בלתי נפרד מחיי ,

ואז היא אומרת "התשובה תגיעה לרופא בצהרים תדברי איתו",  ואני בראש חושבת איך מחכים עד הצהרים עכשיו אוף איזה מעצבן לחכות...

התקשרתי לרופא בצהרים אוף עד שהגיע השעה הוא לא עונה לטלפון איזה עצבים, לבסוף שהוא ענה לי לא היו לו בשורות טובות כול כך אני שוב פעם לא בהריון... לא שזה חדש לי  דווקא דיי מוכר מהשנה האחרונה אבל בכול פעם צורב וכואב מחדש..

ושוב קבענו לנו פגישה ממש ניהיה לי ולרופא "רומן" נפגשים על בסיס קבוע כול שני חמישי, והפעם הוא מציע לזרז את העיניינים אני ממש מתלהבת ואוהבת את צורת המחשבה שלו "לזרז", הפעם ניקח את האיקקלומין ונעשה הזרעה..

"הזרעה" ???עוד מילה ששמעתי פה ושם בפורומים ולא הבנתי בדיוק את התהליך הזרעות? מה זה פה ט"ו בשבט? מה שותלים? איפה?

אני מתחילה להחליף צבעים ומשתדלת לא לתת  לדמעות הסוררות שמאיימות להציף את העיניי ואת החדר כולו. עד היום רק קראתי על כל המושגים האלה, איקקלומין, הידוע בשמו "קוקי" (הרופא צחק כשאמרתי לו שגם לבעלי אני קוראת כך... הוא, לעומתי, מצא את זה משעשע.

נראה אותו שיספרו לו שהוא צריך לדחוף הורמונים בשם קוקי..), הזרעות, פוליציזם... "אבל קודם כול הוא אומר צריך לקבל מחזור... ואצלי לוקח לו זמן להגיע..