אני מתבקשת על ידי הרופא לבצע בדיקת דם בערך כול יומים לראות עם ישנה הכפלה של הבטא ,
ויש הכפלה יפה מאוד..
קבענו טור לעוד שבוע לבוא ולראות את שק ההריון שלנו מתפתח לו ברחם הקטן שכול כך רוצה אותו, השבועיים האלה חולפים כמו
נצח אבל שוב מחכים אין הרבה ברירה,

סוף סוף עברו שבועיים ואני בשבוע 5 נגשת לרופא עם החצי ואימא כמובן,
שוכבת במיטה בתנוחה האהובה,
הרופא בודק ואומר:

הכול בסדר מאמי במילים שלו "את בהריון ויש שק וחלבון עוברי כפרה"

אני מאושרת עד לעננים  אין יותר מזה זהו הצלחנו.. נגמר..מחבקת את החצי ואת אימא והולכים שקטים הביתה,
עוד לפני שהלכנו קבענו טור לעוד שבוע וחצי לבוא ולראות את ליבו של העוברונציק שלנו פועם לראשונה בחייו.

שבוע וחצי של נחת מסוימת עוברת על כולנו ואנחנו משמחה אחרי שנה וחצי של כשלות רצים ומספרים לכולם את אשר השגנו,
בנתיים הנרות הויגינלים מתחילים לעשות בעיות ולהציק שם למטה, אני מתבקשת על ידי הרופא להחליפם לג'ל שנכנס גם הוא בצורה ויגינלית,

והנה הגיע הרגע ואני והחצי רצים למרפאה רוצים לשמוע שהכול טוב ולראות שוב את העוברונציק שלנו שוכב לו בנחת וגדל,
הנה אני שוב בתנוחה והחצי לידי,

הרופא מתחיל בבדיקה ולא אומר כלום!!!
אני שואלת בהיסוס עם הכול בסדר הרי פעם שעברה היה מצוין והתלהבנו,
אבל כנראה שהתלהבנו יותר מידי וממצאי הבדיקה לא נמצא כלום..
פשוט העוברון התאדה לו שם נספג...

וואי אני ממש לא יכולה לתרגם למילים את מה שעבר עלי ועל החצי באותו רגע,,,
מה זה כלום? איפה הוא נעלם? איך זה קרה?

בעיניים דומעות יצאנו החוצה, לא הספקתי לשמוע את דברי הרופא שהיה מאוכזב גם הוא..
הגענו לאוטו והתפרצתי בבכי שלא פסק,
כי איבדתי את הדבר הכי יקר לי בעולם,
שכול כך הרבה חיכיתי לו ועד שהוא הגיע כבר הספיק ללכת ממני שוב..

זאת הרגשה שרק מי שאיבד פעם יקיר יכול להבין, זה היה כבר חלק ממני
אני דימיינתי אותו ואיך הוא יראה..

וסיפרתי כבר והתפעלתי כבר לכולם איך אבשר זאת?

להגיד את האמת עבר עלי שבוע מאוד קשה כמו באבל ..
וכתבתי משהו כאילו העוברונציק כותב את זה לי כדי להרגיע מעט את עצמי :
 

אמא שלי,

את עוברת כל כך הרבה כדי שאבוא לעולם,
אני מרגיש את זה אפילו שאני עוד לא קיים
אני יודע שתהיי לי האמא הכי מיוחדת
כי עם מילים כמו שכתבת - זה לא יכול להיות אחרת

את עוברת דרך לא קלה כדי שאגיע,
אבל אני מבטיח - זה יבוא כמו במפתיע
זה יכול לקרות ברגע שהכי לא תצפי לו
וזה יהיה רגע מדהים ומאושר שאין שני לו...

אמא שלי, יקרה בעולם,
בטוח שאני לא אהיה מושלם
אבל אני מבטיח לך מכל לבי "שיפעם"
שתמיד אוהב אותך לנצח, לעולם

ולא משנה איך ובאיזו עונה
אם זה יהיה טבעי או מהפריית מבחנה
כי אני יודע שלא תאבדו תקווה
ואבוא לעולם מתוך המון אהבה

אז אל ייאוש אמא, אני כבר בדרך
וזה יקרה,
 בגדול, 
לא כאילו,
לא בערך ,
תמשיכי לחשוב עלי,
אני כבר שומע את קולך
ואבוא כדי להישאר, ואף פעם לא אלך.....

אוהב אותך אמא,
ושולח לך חיבוק,  הילד שלך...

עם להגיד שזה עזר אפשר ,
אבל לא ממש עדיין יש לי חור בלב שלא מתמלא אבל רק בשבילו אני אשאר חזקה אני והחצי שכול כך מצפים ומחכים לו,

אוקיי אז כבר הבנתי שאני לא אתייאש אף פעם לא..
רציתי לשוב ולמלא את החלל החסר וקבעתי טור לרופא כדי למהר להתחיל טיפול נוסף, חצי הכוס המלאה זה שיש לנו
עוד 21 עוברים מוקפאים להם שמחכים לבוא ולהשאר כי נחמד אצלנו וכיף...

הרופא אמר שצריך לחכות למחזור, הפסקתי את התמיכה של הכדורים והג'ל וחיכיתי, וחיכיתי בסבלנות כמעט חודשיים למחזור
שהחליט לא להופיע פתאום.. כן כי דווקא שמחכים לו הוא מאחר ועוד איך מאחר להגיע.
אני כבר כול כך רוצה להתחיל שוב..

אז אחרי חודשיים שהמחזור איחר לבוא קבעתי טור לרופא..

26