פילוסופיה בשקל

"כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול"

הגאונות של חזל מדליקה אצלי את האש של "קנאת סופרים תרבה חכמה" אך באותה נשימה גם די מכבה אותה. כמה גאונות וכמה עומק הם מצליחים להכניס במשפט אחד. כמה רבדים הם מצליחים להכניס תחת מבנה תחבירי אחד. ואני בכלל חולה במחלה של אלה שלא מסיימים דברים. עובודות מושלמות מצריכות עבודה והרבה עבודה. ואני לוקה בחסר במישור ההתמדה.

אז למה לא מנו חזל את הבנים בספירה רגילה ונורמטיבית: 'אחד רשע שני תם שלישי..' הרי ישנם ארבעה. כדי ללמד אותנו כיצד יש לנהוג כלפי כל אדם באשר הוא. או ליתר דיוק כיצד השם רואה את בניו, וכיצד כל אבא צריך לראות את בניו. ובכלל בעצם השימוש הסמנטי במילה בנים, חזל רצו ללמד אותנו שהיחס של הבורא כלפי נבראיו הוא דומה בדמיון ליחס של אב אל בניו.

כל האגדה של פסח היא סביב הבורא אל הנבראים והאבות אל הבנים. ומכאן אפשר לגזור גם אל יחסי אנוש בכלל. עוד אפשר ללמוד מכאן שאין סוג אחד. יש ארבעה סוגים וכל אחד הוא 'אחד' ומיוחד. ולכן התפישה הרווחת ביהדות היא שכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו וכל המחריב נפש אחת...

מכאן פסק הרמבם בכתביו שאם יבואו לישוב יהודי ויבקשו להקריב אדם אחד ולמנוע מלחמה, יצאו למלחמה ולא יקריבו נפש אחת.

הרעיון הזה כמובן טומן מאחריו תפיסה אידיאולוגית שלמה. שייחודית ליהדות ושונה בתכלית מהתפישה המערבית הרווחת כיום.

אבל החידוש שתפס אותי בעיקר הוא כאן :

"חכם מה הוא אומר"

מה אפשר ללמוד מהבנה הספרותי הזה? למה לא כתבו חז"ל 'חכם אומר:' בלי להציג את זה בתור שאלה.

מספרים על הרבי מליבובטיש שכל יום ראשון היה מקיים את סבב הדולרים שלו, מאות אנשים באים לקבל את פניו, וכל אחד בתורו מקבל דולר מהרבי. כאלה חולפים על פניו לשנייה וכאלו עוצרים לשאול שאלה. החבדניקים המשוכללים הסריטו רבות מחלוקות הדולרים האלו. ורואים שם איך בסבב אחד הרבי נשאל ע"י שני אנשים שונים את אותה השאלה. ובהפרש של מספר דקות עונה שתי תשובות שונות לחלוטין. מכאן שהרבי הגדול של חב"ד הסתכל מעבר למילים. וזה מה שחז"ל כנראה רצו ללמד אותנו עם המבנה הזה. כל אחד שאומר לך מילים, אומר לך הרבה יותר דברים בטונציה שבה הוא משתמש, בתזמון שבו הוא בוחר, במילים שבהם בוחר, בעיניים שלו, בקעקועים שלו, בעגילים שלו. כל אדם מספר לך סיפור שלם, מרבית התוכן לא בהכרח נמצא במילים. לכן הרב ענה שתי תשובות שונות בהפרש זמן כזה קצר. כי נצבו מולו שני עולמות שונים, שני סיפורים שונים.

אז תמיד לזכור "מה הוא אומר"