פילוסופיה בשקל

#74 יצר המין הוא הדומיננטי ביותר, במיוחד בדורנו אנו.

היצר המיני נמצא ברבדים הגלויים והבאנאליים ביותר ובאלה הסמויים לנו, תלוי כמה אנחנו כנים עם עצמנו. משפיע על קבלת ההחלטות שלנו, או על אי-קבלת ההחלטות שלנו, עלול להוציא אותנו למסעות או לנהל לנו את הכסף, והנגיעה שלו היא בכל פאקטור שנחשוב עליו בחיינו.

אני משוטט כאן בבלוגים ונראה שהכל סובב סביב התשוקה הזאת לאהבה, להיות נאהב, לספק אהבה; הקמיעה למגע, לחום גוף, לאוזן קשבת, לחיבוק, למשהו מעט יותר חם מסתם תשומת-לב וירטואלית ומנותקת. אני רוצה להדגיש יותר את הנקודה של הדומיננטיות של התשוקה הזאת, כמה כח יש לה לשבש את שיקול הדעת שלנו, כמה כובד יש לאלמנט המיניות על המאזניים של קבלת ההחלטות שלנו. אני אפשיט את זה יותר ואומר שכל אחד הסכים לצאת פעם למועדון, או עדיין מסכים, רק בגלל שעברה לו בראש המחשבה שאולי ימצא שם 'את שחשקה נפשו', או אפילו סתם חוויה-מינית-ריגושית מזדמנת. בינינו, רוב הבליינים במועדונים חוזרים הביתה לבדם, מסריחים מסיגריות ומֻגְעָלִים מאלכוהול, מגדילים את החוב בבנק ונשארים עם ה*** ביד. הנשים מנחמות את עצמן שהן 'יצאו לרקוד' והגברים 'יצאו לבלות עם חברים' אבל בשורה התחתונה, אם נהיה כנים, כולם שם באו בציפייה לחזור הביתה עם איזה ריגוש חדש. אפשר להשליך את הרעיון על עוד המון מקרים, המועדון היא רק אחת הדוגמאות.

Mainstream עוד מילה שהושרשה כבר חזק בעברית, 'זרם מרכזי' בתרגום לעברית, זה מין זרם כזה ששואף לקחת אותנו איתו למקומות שלאו דווקא נרצה להגיע אליהם, או לאו דווקא שנרגיש בהם בנוח. הזרם הזה שוצף ושוטף אותנו בין אם נרצה ובין אם לא. אותו זרם שישמיע לנו את השיר החדש של עומר אדם או יודיע לנו על העונה החדשה של משחקי הכס. אני נוטה לחשוב, ואני זורק כאן טענה ענקית, שיש כוחות שם למעלה, בשמיים או בדרגים הגבוהים של בעלי ההשפעה בעולם, שרוצים שהזרם הזה יכלול מיניות מוחצנת, רוצים שנטריד את עצמנו במרדף הבלתי-פוסק אחר סיפוק היצרים המיניים שלנו. רוצים ומזריקים לנו לתודעה, אם זה בפרסומות, בסרטים שאנחנו צורכים, בצו האופנה, באידיאל היופי המוקצן ובעוד המון שדות שידם משגת בם.

כמובן שזה לא רעיון מקורי שלי, הוא קיים בתור אידאה פמיניסטית או תאוריית קונספירציה, בהמון מקומות.