"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"

רבי מנחם מנדל שניאורסון (י"א  בניסן ה'תרס"ב - ג' בתמוז ה'תשנ"ד; 18 באפריל 1902 - 12 ביוני 1994), מכונה "הרבי מליובאוויטש" ובקיצור מכונה "הרבי". האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת 1951 ועד לפטירתו בשנת 1994.

רבי מנחם מנדל שניאורסון נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב בעיר מיקולאייב, אוקראינה. אביו, רבי לוי יצחק שניאורסון, היה הרב הראשי של העיר יקטרינוסלב בשנים 1907 - 1939. אמו חנה היא בתו של רבה של מיקולאייב רבי מאיר שלמה ינובסקי. דור חמישי לרבי מנחם מנדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, ודור רביעי לבנו הבכור רבי ברוך שלום שניאורסון שסירב לקבל עליו את כס האדמו"רות לאחר פטירת אביו.

אביו היה מורהו העיקרי. הוא למד תלמוד וספרות הלכתית, ועסק גם בקבלה מנקודת המבט החסידית. כמו כן התעניין באסטרונומיה . בגיל 16 החל בלימודי מתמטיקה חלקיים באוניברסיטת יקטרינוסלב. בשנת 1928 נשא לאישה את חיה מושקא שניאורסון, בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, ובכך הפך להיות חתנו של האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. אחרי נישואיו עבר לברלין. שם למד מתמטיקה ופילוסופיה באחת האוניברסיטאות זמן מה. באותה תקופה הכיר את רבי יוסף דוב סולובייצי'ק, שלמד אף הוא בברלין.

בשנת 1933 עבר הרבי לפריז, ושם למד זמן מה הנדסת חשמל בבית ספר לעבודות ציבוריות  ובאוניברסיטת הסורבון  . בשנת 1941 נמלט מצרפת ובתאריך כ"ח בסיון ה'תש"א הצטרף לחמיו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין והחל לנהל את הוצאת הספרים של חב"ד קה"ת ואת הארגון החב"די מחנה ישראל. באותם ימים עבד כמהנדס אוניות במספנות הצי האמריקני.