חג השבועות הוא החג השני מבין שלושת הרגלים שבתורה. הוא חל בסיום ספירת לג בעומר בת שבעת השבועות ואין לו תאריך קבוע בתורה.
בלוח העיברי הוא חל תמיד ב ו' בסיוון והוא כולל יום אחד בארץ ישראל ויומיים בחו"ל בימי בית המקדש הוקרב בחג השבועות קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם והחל בו העונה של הבאת הביכורים. חז"ל זיהו את חג השבועות עם זמן מתן תורה ובהתאם לכך ממאפייני החג הם לימוד תורה ועשרת הדיברות. בדומה לכל יום טוב, אוסרת התורה עשיית מלאכה בחג השבועות, למעט חלק ממלאכות הקשורות להכנת אוכל כמו עירבוב תבשילין
לגביי מועד החג:
שבועות הוא המועד היחיד שתאריכו לא מצוין בתורה. לפי המצוין בתורה, חל החג ביום החמישים לספירת העומר. על פי חז"ל, ספירת העומר מתחילה למחרת יום טוב הראשון של פסח, ובזמן שהיו מקדשים את החודש על פי ראיית הלבנה היה החג יכול לחול בימים ה', ו' או ז' בסיוון (תלוי במספר הימים של ניסן ואייר באותה שנה). בלוח העברי הקבוע, ניסן הנו תמיד בן 30 יום ואייר הנו תמיד בן 29 יום, כך שחג השבועות חל תמיד בו' בסיוון.
לפי הלוח העברי הקיים היום לעולם יחול חג השבועות בארץ ישראל באחד מהימים ראשון, שני, רביעי או שישי, ואילו בחוץ־לארץ, יום זה יהיה היום הראשון לחג, ולאחריו יחול יום טוב שני של גלויות. חג השבועות הוא החג היחיד מבין שלוש הרגלים שאין לו חול המועד. יש שהסבירו עובדה זו בכך שחג השבועות חל בתקופה בה יש עומס חקלאי רב, בקצירת התבואה ועיבודה ולכן התורה קבעה לו יום אחד בלבד. אולם לאחר החג יש עוד שישה ימים שאינם חלק מהחג, אך מיועדים להבאת קרבנות על ידי עולי הרגל.
שיהיה לכולנו חג שמח