התאבדות,אין יותר אמיתי מזה.
אני יושבת עכשיו וקוראת איזה בלוג....וקופץ בפני איזה סיפור על ילדה.
בת 14 ששמה קץ לחייה.
בגלל איזה סיפור מטופש שאמא של חברה שלה אמרה לה משהו כי היא רבה עם הבת שלה...
משהו בסגנון "העולם היה הרבה יותר טוב ללא החיים המיותרים שלך"
עזבו את דעתי על האמא הנוראיית הזו שיכולה להגיד דבר כזה למישהי .....
לדעתי
זה עצוב.
ילדה בת 14 שמה קץ לחייה בגלל תקופה ,גם אם היא ארוכה, רעה שבוודאי הייתה עוברת מתישהו.
זה די ברור שהגיל הזה הוא עם הרבה משבריםלא ברור לי למה, אבל הם ישנם בצורה זו או אחרת אצל כולם
וגם לי זה לא היה קל בעבר....וגם עכשיו זה לא הכי הכי ואני בטוחה שגם בעתיד יעמדו בפני דילמות קשות או בעיות
שפשוט צריך להתמודד איתן.
לא פעם עברו בי המחשבות לשים קץ לחיי.-מחשבות שטותיות.
לא פעם חשבתי על כך שהכל היה נראה טוב יותר אם לא הייתי... גם בשבילי וגם בשבילם.
אמרתי לעצמי "טוב, אז הם יתאבלו יום, יתאבלו חודש ואחר כך ישכחו."
ישכחו מכך שהייתי קיימת אי פעם.
לא פעם חשבתי לשים קץ לחיי.
לא פעם האמנתי כי התקופה הרעה שאני עוברת לא תעבור, ואין טעם לחיות.
לא פעם עברתי ליד בניין גבוה היה לי את החשק הזה לעלות לבניין ולקפוץ.
אבל מצאתי בעצמי את הכוחות להתגבר על זה.
והאמנתי בעצמי ועדיין מאמינה,שאני יכולה.
אני עדיין פה.
יש בי עוד את הכוח לנשום, יש בי את הכוח ללכת.
אני עוד חיה.
אני פה כי אני יודעת שאני צריכה להיות פה.
אני פה כי אני יודעת שלהתאבד אינו הפיתרון בכלל,לשום דבר או בעיה כלשהי.
אני פה כי אני יודעת שהתאבדות זאת בריחה מהמציאות..
ממציאות אולי רעה אבל מציאות שצריך להתמודד איתה...ולא לברוח.
ואני אינני מאמינה בבריחות.
אז אני עוברת תקופה קשה מאוד, אולי התקופה הכי קשה שעברתי עד כה.
פתאום הכל מתהפך עלי,כל החוקים משתנים האיררכיה המאוד ברורה לי בכל הדברים הנוגעים לחיים הפרטיים שלי פשוט משתנה
הדינמיקה וסדר העיניינים אצלי בחיים פשוט השתנו.וזה קשה,כן.אבל יעבור...
ואני בטוחה שבעתיד אני אעבור תקופות קשות יותר.
זאת סיבה לשים קץ לחיי? ממש אבל ממש- לא.
ובגלל זה כל כך עצוב לי לראות שהיא התאבדה.
הבנתי שהיא עברה תקופה קשה, שהחיים שלה בכלל לא היו קלים, אבל זאת לא סיבה לשים קץ לחיים.
היא בחרה בדרך הפשוטה.
היא בחרה בדרך הקלה.
היא בחרה למות.
ואני, אני מעדיפה לבחור בדרך הקשה.
אני יודעת שזאת תקופה שתעבור.
אני מעדיפה להמשיך לחיות את הרגע,גם אם זה אומר להתמודד מול הרבה דברים שכרגע ממש אין לי כוח לעמוד מולם.
אני בוחרת לחיות, ולהתמודד.
ואם איכשהו אני משפיעה לטובה על מישהו מבלוגים שקורא כאן וחושב להתאבד ופתאום מבין את הכל ...עשיתי את שלי...
עכשיו אני בוגרת,
עכשיו אני מוכנה....
עכשיו יש בי את הכוחות להתחיל לבנות את עצמי מחדש...
אם לא עכשיו אז מתי?
אולי קצת חוששת ויש פה ושם איזה משהו שצריך להתאמץ יותר,אבל זה שווה את הכל
ותמיד אני מזכירה לעצמי ומשננת את הרגעים היפים שלי,את התקופות הטובות ואת החברים,את האהבה שלי.
תמיד יהיו מאחוריי אנשים שיעזרו לי להיות חזקה ולהתמודד.
ואני יודעת את זה
ואני בטוחה בזה ב100% וגם אני פה כדי לעזור לאחרים.
לאחרונה אני מוצאת את עצמי בלי שום קשר חושבת,חושבת, חושבת...אולי יותר מידי....על הכל.
כמו שאמרתי מהבחינה האישית ...מהפחד שטמון בתקופה שבאה..
הבגרויות,הכישלון,האכזבה שאולי תבוא....החרדות המוגזמות שלי ...לא יודעת אולי אני פשוט דפוקה.
ההרגשה שלי פשוט אומרת לי שיהיה בסדר אבל אני מכינה את עצמי לרע ביותר.
לא ציונים טובים לא תעודת בגרות ואולי גם לא 12 שנות לימוד...כרגע דוחפים ודוחקים עד הסוף,עד שיצא המיץ.
אני בינתיים מרגישה טוב מאוד עם עצמי,מבחינה נפשית טיפה מתועתעת כמו שציינתי .
תפסיקו להתאבד,זה לא שווה את זה אתם לא מבינים?
אם מישהו צריך אותי אני פה-בלי צביעות.
אל תעשו את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just my :)