Dont call me

אי שם בין הרים, ישנה לה בקתה בודדה, ובבקתה מיטה,

ועל המיטה שוכבת לה, היידי, היידי בת עם הרים, ומעליה רוכן בילי בוי,

קאובוי שחום וקשוח, בעל מבט חודר, וכרגע זה לא הדבר היחיד שחודר אצלו,

מהרגע הראשון שהוא הופיע היידי נהנתה, מהזינוק שביליו בוי זינק עליה,

מאיך שהוא רכב עליה, מאיך שהוא אילף אותה כאילו היא סוס פרוע,

מאיך שהוא קרע לה את החולצה, את כל הכפתורים במשיכה אחת,

מאיך שהוא הפך את החזייה שלה ללסו והשתמש בה כדי לקשור אותה למיטה.

היא אהבה את החיוך הגדול שהופיע על פניו

ששני שדיה זינקו לאוויר העולם שהוא שיחרר אותם מאותה חזייה שקשרה אותה,

היא אהבה את תשומת הלב שהקדישו שתי זרועותיו החסונות כדי להעניק לה מסג' איכותי בחמוקיה הזקורים,

ואיך לשונו ופיו הצטרפו למלאכת העונג, מקפידים על לענג כל מ"מ מחזה הגדול שלה,

אבל לבילי בוי זה לא הספיק, הוא רצה עוד, ושהוא רוצה הוא שולף,

בילי בוי שלף את הכלי שלו מהמכנס, היידי  שמחה לראות שהכלי היה יותר מ9 מ"מ קליבר, הרבה יותר,

בילי בוי הוריד את חצאיתה ואת תחתונה הפרחוניים, שהאוצר היה למול עיניו הטירוף תפס אותו,

והוא החל לירות לכל עבר, אחרי שהוא נרגע מעט הוא כיוון למטרה, ובום פגיעה,

שוב הוא היה עליה, רוכב, עם חיוך גדול על הפנים.

היידי התעוררה לאחר מספר שעות, הספר בילי בוי היה זרוק ליד מיטתה,

שהמלאך המסוכן נתן לה אותו היא לא תארה שזה יהיה כל כך אמיתי,

אבל הוא הזהיר אותה, שגברים פשוט יופיעו מולה שהיא תקרא את הספרים שלו,

לפתע הופיע גבר מולה, היא לא החזיקה שום ספר בידיה, אבל היא ראתה שהוא מחזיק בידו ספר........

"היידי בת עם הרים או בקיצור אפרודיטה".

שוב dangelo ...... תגיבו אם אהבתם