אני רוצה לפתוח הפעם בכותרת שונה...
תחשבו על ילד שההורים שלו מתו בפיגוע והוא ראה את זה...או ילד שראה את אמא שלו מוכת למוות ע"י אבא שלו כי אלכוהוליסט או מסומם...
נכון שזה דוגמאות קיצוניות אבל גם זה קיים בחברה שלנו...
ואתם יודעים מה הכי מעצבן?!
ילדות\בנים בני 13-15 שמתלוננים כמה החיים שלהם חרא,למה?כי אמא\אבא שלו שאלו עם מי הוא מסתובב. כי לרגע להורים שלו היה איכפת מימנו והםת לא רצו שהילד שלהם יאנס ע"י פדופיל או יהרג ע"י איזה מסומם.
כן על דברים כאלו מתלונן הנוער של היום (ואכן גם אני נערה אבל אני לא מתלוננת על שטויות כאלו) והכי דפוק הוא בוכה על זה שההורים שלו מחייבים אותו לשטוף כלים או לנקות את הבית...כן אכן זה מבאס...אבל עם כל הכבוד זאת מחויבות ואין בזה שום דבר שמראה שינאה של ההורים שלכם כלפיכם.
אכן עכשיו אפשר להבין שהחיים שלכם אכן לא כזה חרא וההורים שלכם לא שונאים אתכם.אלא בסך הכל רוצים שתלמדו מזה מחויבות ודואגים לכם...
ותפסיקו לבכות על החיים ולהתלבש כמו אימו רק כי זה מגניב ולעשות את עצמך שיש לך חיים חרא לבכות מכל שטות.כי תכלס רוב האנשים חיים אחלה של חיים והם לא רואים כמה דברים טובים הם קיבלו כי בסך הכל הם קמים בבוקר הולכים לבי"ס פוגשים חברים ויש להם את המשפחה שלהם שדואגת ואוהבת.
ותאמינו או לו אני מכירה יתומים שממש בלי הורים והם שמחים כי תכלס טוב להם...או ילדים שנאנסו או אחד ההורים שלהם נהרג...עדין קמים בבוקר כמו כולם ושמחים שהם חיים ויש להם את מה שיש ומודים לכל מי שטרם חלק במה שיש להם...
אז לכל אלו שהראש שלהם בין הרגליים וחושבים שהחיים שלהם חרא כשהם לא...תרימו את הראש ותיראו לרגע מציאות אחרת לגמריי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
