גבר הבית התחיל היום עבודה חדשה. יהיה פוסט נפרד שייוחד למתנה שהכנתי לו לכבוד הענין-בכל זאת האיש הוא מהמתמידים-במקום העבודה האחרון הוא כמעט סגר 11 שנים...לא הולך ברגל. הפעם בניגוד לפעמים קודמות שבהם יום אחרי שסיים עבודה אחת התחיל אחרת היו לו שבועיים וחצי חופש. משהו בלתי נתפס בכלל למישהו שכל שנה בדצמבר פודים לו ימי חופשה בכסף ואת שאר ה 30 יום מעבירים לו לשנה הבאה... גם הפעם זה קרה אבל בכל זאת שבועיים וחצי חופשה הוא הצליח לקחת. תוכניות לנסוע לחו"ל סוכלו על ידי הבלרינה שלא היתה מוכנה להבריז מקבלת תעודות הסמסטר ....אני נתקלתי בעומס בלתי צפוי בעבודה ולכן התוצאה היתה יומיים וחצי משותפים של חופשה (החצי הוקדש למסיבת הפרידה שלו). באחד הימים הלכנו לשוטט בשוק הפשפשים. אם משלבים אהבה להיסטוריה וחיבה בלתי מוסתרת לכל דבר מכני מגלים שם הרבה חנויות מחמד....בפתחה של אחת מהם מוצב המוצג הבא:

כפי שאפשר לראות זה בשימוש...

 אותי זה כמובן לא מפתיע. למה? כי מחצית מחיי נסעתי על אחד כזה בדיוק (טוב לא בדיוק שלנו היה ירוק...). אני (כנראה בגיל מאד צעיר) נתתי לו את הכינוי הבובו של אבא (BOOBOO).זה נותר כינויו לתמיד והוא שרת אותנו בנאמנות גדולה הרבה מאוד זמן. היתה תקופה ששקלתי ללמוד לרכב על אופנוע רק כדי שאוכל לקחת את הרכב של אבא-לא שאי פעם הוא היה נותן לי אותו. בסופו של דבר אבא שלי בצער רב נפרד ממנו אבל אני לא אתפלא אם מישהו עדיין נוסע עליו כמו שנוסעים על האופנוע הזה.

 איפוא היינו? אהה נכון בשוק הפשפשים... בחנות שבפתחה היה האופנוע בילינו חצי שעה מענגת שבסופה שאלתי את בעל החנות אם הם מחזיקים גם מגירות דפוס. "לא" אמרו לי נחרצות "אבל אנחנו יודעים שיש עכשיו הרבה בשוק" לבקשתי הפנו אותי למי שהם ממליצים עליו ואכן כן-היו כמה וכמה מגירות כאלה.

 על המגירה הזאת שילמתי 120 שקלים...

ג'יפה לא קטנה כפי שאתם רואים אבל לא אחת כמוני שזה יפריע לה. בזאת נפתח פרוייקט המגירה שבמהלכו היא תנוקה, תשופץ, בקיצור תעבור מתיחת פנים רצינית, שבסופה תתלה כלאחר כבוד על הקיר ותאכסן בתוכה המון אוצרות. כמו שאמרתי-זאת יריית הפתיחה. בכל פעם אעדכן ובסוף נסכם את הכול בפוסט חגיגי....תבואו יהיה כיף...