ביום שלישי השבוע גבר הבית התחיל עבודה חדשה. הוא אמנם עובד בהייטק אבל לא מאלה שחדשות לבקרים מחליף עבודות. במקום העבודה שאותו עזב הוא כמעט סגר 11 שנים...את כל התהליך הוא התחיל כבר באוגוסט ובאוקטובר הוא הודיע על כוונותיו והיתחילה הספירה לאחור-90 יום. בדיוק אז היכרתי את הבלוג המקסים של אלין ואז היא פרסמה בבלוג שלה את ההדרכה הוירטואלית ללוח מודעות מצופה בד. מייד ידעתי שאני אעשה לאיש אחד כזה שלא לדבר על השמחה שסופסוף מישהו פיענח בשבילי איך עושים את הלוחות הללו שתמיד ראיתי בכל מיני תמונות מחו"ל...

מי שיכנס להדרכה של אלין שלא "יתאכזב" ממה שאני עשיתי...הלוח שלי הוא לגבר הווה אומר לא ורוד, לא ילדותי, לא צבעוני-גברי ומסוקס...מזל שהיה לי הרבה זמן לחשוב. בגלל כל החרמות והאיסורים הנ"ל לא כל כך ידעתי מה לבחור כבד רקע. בסוף חשבתי על דוגמא כמו של כותונת גברית משהו שקט כזה, בפסים אולי..? המציאה נמצאה במקרה יום אחד בחנות המקומית (שלפעמים יש בה מציאות די שוות..) ומכיון והייתי עם האיש שבלי ידיעתו למה הבד מיועד היביע את התלהבותו הוא מיד נקנה.

הבד ישב הרבה זמן בארון והימים עברו חלפו ביעף ואז האיש יצא לחופשה! וישב בבית שבועיים וחצי וכמעט ביטל את כל אפקט ההפתעה... אבל בסוף בלילה אחד שהוא פרש לישון מוקדם שלפתי את הכול מהארון והתחלתי לעבוד. בחרתי כנראה נעצים לא מספיק חדים כי קצת נתקעתי איתם ולא יכולתי להעזר בפטיש (היה מאוחר וכולם כבר ישנו) אז עשיתי 80% מהעבודה ואת השאר למחרת בבוקר בעזרתו האדיבה של פטיש מארגז הכלים של הגבר.

ככה זה נראה (תליתי עליו את הכרטיס המסורתי שאנחנו מקבלים מחברים כל שנה לכבוד טו בשבט כדי שיראה קצת יותר מענין..... דרך אגב-הסרט לא שחור הוא כחול מאד מאד כהה)

וככה נראים החיבורים-הייתי באותו ראש אם כבר כותונת גברית אז עד הסוף ובחרתי גם כפתורים כמו של כותונת-התפרעתי כי לא כולם באותו צבע-בכל זאת יש גבול...

בנתיים הוא קיבל משרד (יש חלון-יש!) ואוטו (של מישהו שעישן –איכס) עוד אין טלפון במשרד, סלולרי או לפטופ. הוא מבלה את זמנו בלהיות צללית (SHADOW)    . כמעט ושכחתי-רצינו שלושתינו לתת לו את הלוח בצרוף תמונה של שלושתינו –הבלרינה (15) הפייה (10) ואנוכי. הכותרת שנבחר היא "המלאכיות של....." לזה עוד לא היגענו זאת תהיה כנראה מתנה מתמשכת.

המון בהצלחה איש אהוב שלי.