בתור בחורה יצירתית יש לי בבית די מעט חפצים מעשה ידיי. הסיבה העיקרית נעוצה בעובדה שתמיד היתה לי מין רתיעה שלא נאמר סלידה אפילו מכך שנכנסים לבית וברור לך לגמרי שמרבית חפצי הנוי נעשו בידי מי משוכני הבית... אין לי מושג אפילו למה זה שכן יש לי כמו שאתם יכולים לתאר חיבה גדולה לדברים שהם HANDMADE. זה גרם לכך שאפילו כשעשיתי משהו לטובת הדקורציה הביתית הוא יצא כזה שלא כל כך האמינו לי שאני עשיתי אותו.... קצת מביך...שלא לדבר על מוזר כי הרי אי אפשר לחשוד בשלט רקום לדלת הבית שנקנה בחנות –גבר הבית תמיד טען שזה בגלל שהדברים נראים כל כך מקצועיים שחושדים בהם שהם קנויים, בצרוף העובדה שאני אישה עסוקה למדי ורצינית מידי מכדי להתעסק בדברים כאלה....כאן זה כבר אפילו מעליב- לא ???

לא ממש משנה-הכול הרי ענין של סדרי עדיפויות ואני מעדיפה ליצור על פני טלויזיה. הסיבה שהיא נשארת בבית זה כדי שבני הבית לא יגלו אותי לתמיד. אז ההסכם הוא כזה-אני לא זורקת את הטלויזיה מהבית (שזה מה שאני רוצה...) והם לא קונים עוד טלויזיה (שזה מה שהם רוצים...). מה שנקרא סטטוס קוו.

במסגרת הפרויקט נצל את מכונת התפירה שלך בצורה אופטימלית החלטתי שכדאי שאני אתפור כמה כריות לחדר המגורים שלנו. בערך לפני שנה הוא רופד מחדש וכבר אז אמרתי שאני רוצה בשבילו כריות בצבעי ירוק וורוד. קצת חיפשתי-לא ממש מצאתי משהו שמצא חן בעיני. אז יחד עם המכונה הוזמנו בדים (זוכרים אותם? אלה מהפוסט הקודם) והתחלתי לחפש דוגמא. את סדנת הכריות שהעבירה פרפרים המוכשרת אני פספסתי אבל  לא אחת כמוני תתיאש... פענחתי את הדוגמא מהבלוג שלה וקדימה לעבודה.

מזג האויר עמד לצידי בשבתות האחרונות וגרם לכך שאי אפשר היה לצאת מהבית-מה שנתן לי לסיים שתי כריות בשבת שעברה –השלישית נתפרה היום מהסיבה הפשוטה שבמוצאי שבת שעבר נגמר לי החוט...

אז קבלו אותן ככה הן נראות...

מספר אחת...

מספר שתיים...

ומספר שלוש...

אני יצאתי מרוצה מאד מהתוצאה וכדי לצלם נאלצתי היום לגהץ שוב את השתיים שנתפרו בשבוע שעבר שכן הן עברו שימוש אינטנסיבי השבוע....כמובן שביום חמישי כשהיגיעה העוזרת המילים הראשונות שלה היו " או איזה כריות יפות קניתם ".

 מהשאריות הבלרינה קבלה נרתיק קטן לשלל הסיכות שהיא צריכה על מנת לעשות את התסרוקת שנקראת בפיהן משום מה קוקס ((COX.

לכל מי שמודאג מגורלה של מגירת הדפוס שלי-אל דאגה שלומה טוב. בשל מזג האויר אני לא יכולה לסיים אותה אבל הנה הצצה

ככה היא נראית אחרי שהורדתי ממנה את כל הטינופת וכמעט גמרתי לשייף אותה. לא כל כך בא לי לשייף בבית...

שבוע נפלא שיהיה לנו.