יש לי חיבה גדולה לסינרים. סינר בעיני הוא משהו מאד בייתי אבל גם מיקצועי. סינרים צמיד היו אצלנו בבית. אמא שלי וסבתא שלי חגרו סינרים כשעבדו בבית. הסינרים תמיד היו תפורים בדרך כלל ממשהו שכבר סיים את הקריירה שלו וזה היה הגילגול האחרון שלו. הרי לא יעלה על הדעת שחור בסדין יפסול אותו מלשמש לצרכים אחרים...סינר היה הגילגול האחרון כמעט (אחרי זה זה רק סמרטוט ...). אבל למרות שחומר המוצא היה ממוחזר(עוד לפני שזה היה מודרני למחזר) היחס היה יחס של כבוד ותפרו ממנו סינר לפי העדפות הלובש (בדרך כלל הלובשת).אמא שלי וסבתי (ז"ל) תמיד חגרו סינרי חצי כאלה שנחגרים במותניים. אני לעומתן מעדיפה סינר שלם.

לאבא שלי היה סינר כלים. הוא היה עשוי מחומר עלום חזק מאד וחסין מים ושימש לתליה של כלי עבודה-פטיש, צבת, כיסים למסמרים וכו". מי שלא ראה בעל מיקצוע מנוסה עומד על סולם עץ חגור בסינר והולך עם הסולם שלו ברחבי החדר מנקודה לנקודה תוך כדי קידוח ותקיעת מסמרים בקיר-היפסיד.

כשהייתי ילדה היו לנו סינרים בגן-אדומים מגומי (או דמויי גומי) ששמשו ליצירה כדי שלא נכתים את הבגדים ונרטיב את עצמנו...

כשגדלתי והרשו לי להכנס למטבח לפעמים לא הורשיתי לעבוד בלי סינר.

 אני מוצאת את עצמי לפעמים חוגרת סינר כדי לשטוף שתי צלחות ולפעמים רק כי נכנסתי למטבח למרות שלא תמיד ברור לי מה התוכניות שלי לגביו. אני אוהבת לחגור סינר-זה מכניס אותי לאופן מסוים של עבודה, מרגיש לי יעיל יותר, רציני יותר וגם נקי יותר.

עד היום קניתי את הסינרים שלי. לפני מספר חודשים תפרתי סינר כמתנת יום הולדת לחבר חובב בישול ועכשיו כששמתי לב שהסינרים שלי מתבלים החלטתי שאני אתפור לי סינרים חדשים. החלטתי גם שאני אנצל אותם על מנת להתנסות בכל מיני טכניקות שלא ניסיתי עד עכשיו ושלא בא לי לחכות עד שיצוץ איזה פרוייקט.

אז קבלו את הסינר הראשון- בד פישתן בצבע טבעי מוקף סביב סביב בבד פרחוני.

עשיתי לו כיס רחב עם אפליקציה של 3 פרחים חמודים. אחרי שהצמדתי את האפליקציה עם פליזלין דו צדדי הסתבר לי שתך האפליקציה במכונת התפירה שלי לא מתאים לפרחים הקטנים שעשיתי ותפרתי אותם מסביב ביד.משהו היה חסר לי ואז הוספתי מרכז מלבד ותפרתי גם אותו ביד.

השתמשתי גם באחד מתכי הרקמה כדי לקשט את הכיס וגם כדי לחבר את הרצועות לסינר.

וכאן הוא מדוגמן על דוגמנית הבית (הפיה בת ה 10).

אז סינר אחד כבר יש-יש כבר תיכנון מדוקדק של השני.

שתפו-אתם חוגרים או לא? סינר כמובן...