לא כל כך מזמן כשרק התוודעתי לכל ענין הסקראפבוקינג די נרתעתי מענין עיצוב האלבומים. לא הבנתי איך הכול מתחבר... איך הן מחליטות איך לסדר את כל האלמנטים המטורפים הללו על הדף ? וכל הצבעים... והגודל... היה נראה לי בלתי אפשרי ואמרתי לעצמי שמכיון שאין לי ילדים קטנים וכמות הצילומים שלנו ירדה פלאים ממילא לא יתעורר הצורך... המשכתי להתפעל מרחוק להסתכל להסתכל להסתכל-כנראה שמרוב הסתכלות נדבקתי...

 לימור מ"קסם שימושי" חנכה בדצמבר אתגר חודשי שבמסגרתו היא שולחת למעצבות שונות קיט זהה ממיטב חומריה כשהנושא פתוח וכל אחת צריכה לעצב דף אלבום. תמיד אני מתפעלת מכך שאותם חומרים יכולים ליצור דברים כל כך שונים.כאן תרשו לי לשים לרגע את חלוק המעבדה ולהתפלסף שאין בזה שום דבר מפתיע-אחרי הכול 4 חומצות גרעין זהות לגמרי יוצרות  6  מיליארד אנשים שאין בינהם שניים (טוב לא כולל תאומים זהים) בעלי אותו הרכב והשונות הזאת היא בדנ"א שלנו...

חזרנו לקראפט-באתגר האחרון שלה לימור היציעה למעצבות לא מנוסות להשתתף-עבודת ביכורים לחג ביכורים...מכיון שיצירה זה התחום היחידי שבו אני בכלל מוכנה להציב לעצמי אתגרים (סתם...)ביקשתי-התקבלתי... האמת לא היה לי מושג מה יהיה. חשבתי שדווקא בגלל שזה נראה לי קשה כדאי לבטל לפחות דרגת חופש אחת-שמישהו אחר יבחר בשבילי את החומרים. לא היה לי מושג מה אני הולכת לעשות.

כשהיגיעו החומרים ופתחתי אותם שמחתי שלימור שלחה דפי רקע כחולים-מכל השאר קצת פחות... הדפים עם האותיות (שהם נהדרים וגאוניים ) לא נראו לי שיתאימו לכלום. כפתורים ירוקים ? הורגעתי שאני לא צריכה להשתמש בהכול-לימור פשוט צ'יפרה אותנו ושלחה יותר חומרים למקרה ולא יהיה לנו. הדפים הכחולים ישר הזכירו לי את הטיול האחרון שלנו בברצלונה שבו ביום שמש נדיר עם שמיים כחולים (כי בכל שאר הימים ירד גשם, והרבה) הצטלמנו כולנו על הספסל הארוך בעולם בפארק גואל.

קבלו אותנו בפעם הראשונה בלי טשטושים והסוואות...

השתמשתי בדף רקע בצבע תכלת והמטינג של התמונות הוא בכחול עם כוכבים קטנים.

הפסיפס בצד ימין נוצר כי על ידי זה שגזרתי את התמונה של הספסל שעליו אנחנו יושבים -רואים אותו טוב בתמונה של הבנות שמצד שמאל שלו. זה גם אפשר לי להכניס שם צבעים שונים כדי שיהיה איזה קשר בין כל האלמנטים במיוחד לדף האותיות .

את הכפתורים הירוקים שלימור שלחה החלפתי בכפתורים ורודים (נחשו מה- גם הם נקנו מקסם שימושי...!)והדבקתי אותם במרכז הפרחים. השתמשתי גם בסיכות המתפצלות בצורת לבבות שהתאימו לי בול לנושא.

בצד הדבקתי את הגורנלינג על מטינג זהה לתמונות-הדף הודפס במחשב ולפונט קוראים מותק.

שכחתי לחלוטין דבר חשוב –כשדברתי עם לימור ואמרתי לה שאני אשחק קודם עם העיצוב לא עם התמונות האמיתיות אלא עם תמונות שהדפסתי מהמדפסת היא היציעה לי לצלם את הסקיצות. זה היה רעיון גאוני ! ככה יכולתי לנסות כל מיני קומפוזיציות עד שהגעתי למה שהכי מצא חן בעיני ולא חששתי שלא אזכור איך בדיוק עשיתי את זה. תודה רבה לימור.

בקרב בני הבית נרשמה התלהבות מהדף עם הסתייגות של הבלרינה שאמרה "אוף מה שמת את התמונה הזאת אני נראית נורא בה" כשאת בת 15 לא נוצרה התמונה שאת נראית טוב בה...הפייה ישבה וצפתה בי בכל התהליך סקיצות צילומים ועבודה (היא יודעת שזה מלחיץ אותי כשצופים בי יוצרת ולא ויתרה...).

אז מה יש לי להגיד על הדף שיצא לי?

אני אוהבת אותו. קודם כל הוא מאד אני-לכם זה אולי לא אומר כלום  אבל  מי שמסתכל יותר בתשומת לב על העבודות שלי יבין. אם אני מסתכלת עליו בעניים ביקורתיות הוא נראה לי ממש לא רע בשביל פעם ראשונה וגם (לא יודעת למה אבל זה קופץ לי) ארכיטקטוני קצת .חוץ מזה הוא מכיל את שלושת האנשים הכי אהובים עלי.

אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד עליו.

רעיון לדף הבא כבר יש לי...

חג ביכורים שמח.