השנה החדשה כמובן. חגי תשרי הם החגים האהובים עלי. כבר לא חם כל כך,ריח חדש באויר ותחושה שבעצם הכול יכול לקרות. כשהאיש ואני היינו רק שנינו בלי הבלרינה והפייה זאת היתה התקופה שבה היינו נוסעים לטייל-רצוי למקומות בהם יש סתיו הרבה יותר מורגש מאשר פה. עלים שמשנים את צבעם, מזג אויר שממש מתקרר בקיצור סתיו על אמת. כשהיינו חוזרים גם פה כבר היה קצת יותר קריר והרי כל המפסיד יותר חמסינים הרי זה משובח. אבל כבר הרבה שנים אנחנו מסתפקים בסתיו פה ובטח יקח עוד קצת זמן עד שנוכל לנסוע שוב בסתיו (הפעם האחרונה שנסענו בסתיו היתה בסוכות לפני 11 שנה כשהפייה עוד היתה עובר פיות...).

סוף שנה הוא תקופה של סיכומים וגם הרבה התחלות והתחושה היא של הקלה מעורבת בציפיה. תהיה שנה טובה? אני אצליח לרזות/להשמין(כן כן יש גם כאלה)/להתעמל/ליצור/...הבנתם את הפרינציפ נכון?אני מאלה שלא מחליטים את ההחלטות הגדולות שלהם בראש השנה. את ראש השנה לפי המסורת אצלנו בבית צריך להעביר בהנאה בשמחה ובכיף ואז זה סימן שכל השנה תהיה כזאת.  אולי בגלל שנולדתי בחשון אני נותנת לעצמי חודש הפוגה ואת כל התכנונים מתכננת ביום ההולדת...

ואם יש תכנונים אז צריך יומן נכון? אז זהו שאני כבר כמה שנים טובות מתנהלת עם יומן אלקטרוני כזה שמסתנכרן עם המחשב שלי ולכן לא קונה יותר יומן חדש כל שנה. קצת חבל-אהבתי לקנות לעצמי כל שנה יומן חדש אבל לא עמדתי יותר בכמות המידע שהייתי צריכה להכניס בו שגדלה משנה לשנה וכמות הניירת שהסתובבה לי בתיק. בשביל זה אבל יש לי בנות שדואגות לי. בתחילת השנה יחד עם כל הספרים והמחברות קנינו גם יומן. רק אחד-בשביל הפייה. יען כי הבלרינה מקבלת כל שנה יומן מבית הספר. די נוח-הוא כולל את כל החוקים והכללים של בית הספר כדי שאף אחד לא יגיד שהוא שכח ועוד מידע שבדרך כלל יש ביומנים. ולכולם יש אותו יומן. נו שוין... בשנים הקודמות בכל שנה הבלרינה המציאה ליומן עטיפה אחרת השנה היא בקשה שאני אתפור לה עטיפה מבד.

אחרי דיונים והתלבטויות הוחלט בסוף על לתפור את היומן מבד אחד אחיד . נבחר בד פרחוני ועכשיו אני פתאום רואה שהפרחים הם "סתווים" משהו...

כפי שתראו אני ממשיכה את ענין המיתוג בחותמות-נראה לי שקצת התמכרתי...

יש בצד הפנימי של הכריכה כיס חמוד כדי שהנירות לא יסתובבו ביומן.

סימניה מתחרה עם תוספת בקצה.

ובפנים –תערובת של רשימות רציניות וקשקושי נוער....

שתהיה לכולנו שנה פשוט מופלאה.