זוכרים שאמרתי שמטורף ברמות? והשארתי אתכם במתח? אז הנה הפרוט-

גבר הבית נסע ליפן. בשבוע שהוא היה שם הוא היה בשלוש ערים שונות לפחות אחת מהן שהוא לא מכיר מקודם. כששאלתי אותו איך היא התשובה היתה שמהקומה ה-30 של בית המלון הכול נראה אותו דבר. הוא חזר ביום א' לפנות בוקר ואני טסתי ביום א' אחר הצהריים לשלושה ימי עבודה מטורפים באיטליה. כמובן שביום רביעי בשבוע שהוא נעדר הפיה פיתחה חום וכאב גרון שעברו אחרי יומיים ובמוצאי שבת עין אחת שלה "נדלקה " והיה ברור שהאיש ינחת ישר לתור אצל רופא העניים. בנתיים הכול  עבר אבל זה הראה לי ששכחתי את תפילת ה"רק שהן לא תחלנה" שהייתי מתפללת בכל פעם שהוא נסע . טוב אז לחץ מסוג אחד  כבר היה לנו מה עוד? אז זהו שהמדענית החליטה שזה שגבר הבית נסע פירושו של דבר הוא שבערבים אפשר לתפור. כל ערב. עד חצות. ההחלטה המטורללת הזאת נבעה מההרגל המגונה להחריד שיצרתי לי אי שם בעבר הרחוק והוא שכשהגבר לא בבית אני מעסיקה את עצמי עד התמוטטות מוחלטת כדי שלא יקרה חס וחלילה שאכנס למיטה ולא אצליח להירדם (סבלתי פעם מנדודי שינה). כמובן שההרגל נוצר כשהיינו שנינו צעירים יותר , יפים יותר, רזים יותר וכמובן-חסרי ילדים. היום המצב הוא כמובן שונה אבל איך שהוא הסניליות שלי היתה כנראה בפול אאוט כשהחלטתי מה שהחלטתי . אז ההספק היה כזה-הצלחתי לגזור בדים לשני תיקים-כולל כל גיהוצי הפליזלין למינהם. תיק אחד סיימתי הוא כמובן של הבלרינה... הגדלתי לעשות והצלחתי גם לעשות לה סיכת יויו לקישוט (ציטוט " מי המפגר שקורה לכזה דבר יפה יויו?" סוף ציטוט הבלרינה) התיק שלי היסתיים רק היום כמובן. סרגתי שתי סיכות פרח נהדרות , ותפרתי שלושה כיסויי דרכון אחת להגרלה של הבלוג קנדי והשניים האחרים לבנות שהחליטו שהן חייבות חייבות חייבות גם כן....

שכחתי להזכיר גם שבן לבן נסענו אני והבנות לתל אביב לראות את ההופעה של "Lord of The Dance"  רק מי שכבר 20 שנה לא גר בתל אביב יכול לחשוב שזה ילך בקלות להיכנס לעיר ביום שישי בצהריים. ... בוא נגיד רק שהכול נגמר בטוב ומזל שהעבר התל אביבי שלי ניווט אותי בשלום בן מגרשי חניה לא קיימים, נהגי מוניות ותורים אינסופיים לכרטיסים.  היתה הנאה גדולה מצד כולנו וזה מה שחשוב לא? ביום א לפנות בוקר האיש חזר ,עם פוקי לילדות (פוקי זה חטיף יפני דמוי בייגלה ארוך שחציו מצופה שוקולד. נשמע מוזר ובאופן מוזר עוד יותר זה טעים) וחבילה של ניירות יפנים בשבילי (הוא יודע מה ישמח את אישתו).

ככה נראה פוקי-יש כל מיני סוגים כמו שאתם רואים ולא כולם באמת נקראים ככה אבל אצלנו זה הפך לשם גנרי לסוג הממתק הזה

בצד האחורי של אחת האריזות יש הוראות איך להפוך את הפוקי שלך ליותר אטרקטיבי (או קוואי –מילה יפנית שמשמשת לתאור של כל דבר חמוד, במיוחד אם הוא קטן וורוד). פשוט מדביקים עליו לבבות צבעוניים....

הניירות שאני קיבלתי משגעים במיוחד . כמובן שאני יכולה להשתמש בהם לכרטיסים ושכאלה אבל השאלה היא האם מישהיא מכירה איזה שהוא שימוש מיוחד להם? אתם מוזמנות להמליץ...

הנה הם במלוא הדרם

ביום חמישי לפנות בוקר חזרתי אני. השלל שלי כלל שלושה זוגות גרביונים, פרמזן  שוקולד וסוודר לגבר (אף אחד לא שווה צילום כמובן).

ואחרון חביב-הבלרינה ביקשה צעיף לבן ורחב. סרגתי בשתי מסרגות בדוגמא שנקראת Fisherman's Rib  וסרטון וידאו של איך לסרוג את זה אפשר למצוא פה. הוא לא צולם על הדוגמנית  אז ניסיתי לעשות לו קצת סטיילינג...

פרוש

ועם שרשרת.

לא לשכוח שעד יום ג' 26 בינואר אפשר עדיין להיכנס להגרלה של הבלוג קנדי ושיהיה לכולנו שבוע רגוע מאד....