לפעמים יוצא ששואלים אותי מאיפוא הגזרה למשהו שתפרתי. בדרך כלל התשובה היא שהיא מהראש שלי. אני חושבת שלא הייתי שמה לב לזה אלמלא הבלרינה ראתה את ההדרכה שהעלתה עופרה בבלוג שלה לתיק מבד של טרניניג וביקשה אחד גם כן. אני מוכרחה לציין שאני מאד מאחור בעסק -המון בנות תפרו אותו ואני התעכבתי והתעכבתי אבל מכיון שהבלרינה קבלה עקשנות בתורשה משני הורים עקשנים אז לא היה לי סיכוי. ובאופוןמוזר גיליתי שלתפור תיק לפי גיזרה מוכנה זה קודם כל לא יותר קל מלהמציא את הגיזרה וגם קצת פחות כיף... מוזר אפילו אבל ככה זה הירגיש לי. פתאום הבנתי שאני נהנית כנראה מענין ההמצאה לא פחות מהיצירה עצמה. אני בפרוש יודעת שזה לא ככה אצל כולם. יש הרבה אנשים שבלי גזרה ומידות והוראות מאבדים את הצפון. אני כנראה יותר חובבת אתגרים ממה שאני חושבת.

התיק האמור לעיל עשוי מטרנינג הווה אומר בד פוטר. מכיון שלא היה לי בד פוטר עשיתי כמצוות עופרה וגם אני קניתי שני סווטשירטים במחיר זול פרקתי אותם ותפרתי מחדש למשהו אחר... אז יש לנו כאן גם repurpose.

הבלרינה רצתה תיק בחום ואני חשבתי דווקא על אפור ומכיון שהסווטשירטים (שבעיברית תיקנית הם בכלל מיזעים) היו זולים אז קניתי אחד ואחד. פרקתי אותם באיזה ערב אחד שהייתי צריכה להעסיק את הידיים אבל לא בשום דבר שדורש ריכוז או דיוק. ואז הם חיכו וחיכו וחיכו. נסעתי באמצע לנחלת בינימין ומצאתי בד לביטנה לתיק האפור. והם חיכו וחיכו וחיכו.

בשבוע שהאיש נסע ליפן היצלחתי לגזור ולגהץ את כל החלקים. את התיק של הבלרינה סיימתי באותו שבוע ושלי היסתיים שבוע אחר כך. אף אחת מאיתנו לא חנכה אותו עדיין.

זה של הבלרינה קושט ביויו (ציטוט מקורי לגבי העינין אפשר למצוא פה) וזה שלי בסיכת הפרח הורודה.

תיק מטרנינג חום

ועם היויו מקרוב

והביטנה

שכחתי לגמרי לספר שפה פעם ראשונה הירכבתי סוגר מגנטי-הלך בקלות שהיפתיעה אפילו אותי.

הנה התיק שלי-האפור הזה נקרא גם אפור מלאנז'

ועם הסיכה עליו

והנה הביטנה שלו-אני מאד אוהבת אותה יש בה לדעתי משהו חורפי וגם טיפה גברי.

יש כבר תיק נוסף בתכנון-הפעם הגיזרה מהראש.