בשבוע שעבר ארחתי סדנה לתפירת בובות כפפה. את הסדנה העבירה איולה10  המוכשרת וכולנו יצאנו עם לפחות בובה אחרת גמורה או קרובה מאד לכך.

ככה כולן נראו בצילום קבוצתי על הספה שלי

אני המשכתי את שלי וזאת התוצאה הסופית. זה כלב כמובן (מה חשבתם משהו אחר?) שנאוצר...

ככה הוא מקדימה

וגם מאחור...

 בהמשך השבוע רציתי להכין מתנות לבנות של חבר יקר ואהוב. אחת בת שנה וחצי והשניה רק נולדה. חשבתי שבובה רכה תהיה משהו נחמד לידיים קטנות ובחרתי בארנבת החמודה הזאת מפה.

מתוקה נכון?

אני לא ממש מרוצה ממה שיצא לי. אין לי מושג למה. ההגדרה הכי טובה שלי לזה היא שזה יצא לי HOME MADE ולא HAND MADE. כן יש הבדל. מכיון שכבר הייתי בלחץ גדול של זמן החלטתי שאני מפסיקה שיניתי כוונות והבנות המתוקות יקבלו ממני בקרוב משהו אחר לגמרי שאני הרבה יותר שלמה איתו. יגיע בדואר.

הארוע הזה ועוד דברים שקרו גרמו לי לחשוב שכמו שיש אנשים של כלבים ואנשים של חתולים כך יש אנשים של בובות. אנשים של בובות כמובן שיחקו בבובות כשהיו ילדים. חלקם משחקים עד היום . חלקם לא משחקים אבל אוספים, או תופרים, או קןנים. אבל העיקרון הוא שתמיד יש להם נקודה ספציפית רכה לבובות. ויש את אלה שלא.

אני לא שיחקתי בבובות.  מהגיל שאני זוכרת את עצמי כמובן-אולי לפני זה כן. האחיות התאומות שלי היו לעומתי שחקניות נלהבות. אני סירבתי בתוקף להצטרף למישחק. מובן מאליו שזה לא משהו שדורש התיחסות יומיומית או אפילו שבועית. עד שמנסים לתפור בובה. הרבה פעמים מצאתי את עצמי מתלבטת איזו מתנה כדאי לעשות לילדון או ילדונת ואיכשהוא מאפשרות לתפור בובות תמיד התעלמתי. נורת האזהרה הראשונה נדלקה כאשר מיכל ארגנה איסוף של בובות וצעצועים למעון לנשים מוכות. בשמחה גדולה הצטרפתי והתחלתי לחרוש את הרשת בחיפוש אחרי רעיונות. מרגע לרגע ההיסטריה שלי גדלה. לא הבנתי אפילו למה אבל מצאתי את עצמי לא מסוגלת בכלל לגשת לזה. מכיון שהזמן הלך והתקצר הירגשתי שזה לא פייר ובסוף התנצלתי בפני מיכל וביקשתי לצאת מהעניין. מיכל היסכימה ואני שמרתי מרחק מבובות. בדרך היכרתי את היוצרת הזאת-היא בובנאית מיקצועית שיוצרת בובות גם למכירה (רק לידיעתכם רשימת הבובות ל2010 די סגורה כבר...) וש לה כמובן גם חנות באטסי. יש לבובות שלה קסם מיוחד-אולי מכיון שהן תמיד מככבות בסיפור כלשהוא. (סיפורים זה הצד היותר חזק שלי). נחשפתי לבובות אמיגורומי (תציצו בבלוג של עלמה 7 ושל הילה696 ותראו איזה בובות חמודות הן סורגות) ואפילו סרגתי אחת בעצמי הינה פה.

אז הנה עוד משהו שאתם יודעים עלי-אשת בובות גדולה אני כנראה לא. מידי פעם יש כמובן יוצרת או בובות מסוימות שנוגעות בי מאד. בובות כאלה הן הבובות של TIMO. בובות ומוצרים מבד מאד מאד מיוחדים שנוצרים באהבה, ביד, וברוב המיקרים גם מחומרים ממוחזרים. אם תציצו בבלוג של אפרודיטה  ילדיסקו יש לכם אפשרות אפילו לזכות באחד מהם. אז תכנסו ותראו איך אתם יכולים לזכות גם באחד הדברים היפייפיים שלה.

עד הבובה הבאה ....