ההמשך הוא כמובן מאשר אף פעם אבל במקרה הזה זה לא היה קורה ממילא.

על מה אני מדברת? מתנות יום הולדת כמובן. בשנה וקצת האחרונות שחזרתי ליצור ההעדפה שלי היא להכין לאנשים שאני אוהבת מתנות אישיות שאני יוצרת כמובן. לפעמים אני שואלת אותם וזאת תוכנית כבקשתם ולפעמים אני יודעת לבד מה לתת. ככה קרה בשנה שעברה שנתתי לאחיותי התאומות מחברות מעוצבות. השנה לא היה לי רעיון ופשוט שאלתי. אבל מהצד השני לא היתה תשובה -אמרו לי שלא ובאמת לא צריך ואין לי רעיון... ומכיון שגם לי לא היה אז נשארנו ככה. קצת מאכזב...

ביום ההולדת שלהן אני מזמינה לחגוג אצלי ובהזדמנות הזאת הבלרינה הישויצה בתיק שאני תפרתי לה-התיק הזה.שין הסתכלה על התיק ואמרה שהיא גם רוצה תיק-גדול...כזה שיסחוב קלסר שמן...ושיהיה גם כיס.... כי נמאס לה להיסחב לבית הספר עם שקיות נילון שקוראות לה את הידיים....עכשיו היה לי מה לעשות! תכננתי דוגמה קניתי בד, גזרתי תפרתי אפילו מצאתי בחנות של אלי כפתורים בול כמו שדמיינתי לעצמי (זה קטע אהוב עלי במיוחד-שאני מוצאת את הדימיונות שלי) .לפני שבועיים סוף סוף באיחור של כמעט חודשיים נתתי לה אותו. באותה היזדמנות היה עלי גם תיק עופרה שתפרתי לעצמי. ואז היסתכלה עליו אלף ואמרה-בעצם כזה אני כן רוצה. כזה בדיוק? לא לאו דווקא היא אומרת מג'ינס... טוב לפחות אם אני הולכת לתפור תיק עופרה שלישי יהיה משהו אחר בו. היום גם הוא נמסר ליעודו וסוף סוף אפשר להראות תמונות.

זה התיק של שין שצריכה לסחוב לכיתה שהיא מלמדת יום יום קלסר כבד ונמאס לה להיסחב עם שקיות. הרצועות מקיפות את התיק ולא מחוברות למעלה כדי שהוא יוכל אכן לסחוב קלסר כבד.

את הפינות של התיק (שנקראות BOXING כי הן יוצרות קופסה) עשיתי חיצוניות. ראיתי את זה באיזושהיא הדרכה ברשת ונראה לי נחמד. על הפינה תפרתי כפתור בצורת פרח-כן זה שדמיינתי אותו ואז מצאתי אותו בחנות של אלי.

הכיס החיצוני מורכב משני בדים שונים וחמודים ונסגר ברוכסן. זה למיקרה והמורה תחליט שיש כל מיני דברים קטנים שאסור שימעכו על ידי הקלסר השמן.

בפנים יש ביטנה נעימה בפסי תכלת לבן.

את התיק השני כולם מכירים. עשיתי שניים כאלה לבלרינה ולי -ממש פה.

הפעם כאמור תפרתי אותו מג'ינס. כאן המקום להודות להדס על העצות שלה שהניבו תוצאה כל כך יפה.

בגלל שאלף רצתה שהתיק יהיה ג'ינס ורק ג'ינס אז הביטנה שלו אביבית במיוחד.

ויש לו גם קישוט קטן שלא ישעמם.

יום הולדת שמח אחיות שלי. מוטב מאוחר...