פעם מזמן מזמן היה לי תכנון די מדוקדק של החיים שלי, לפחות ל 10 השנים הבאות מה שהיה נראה לי אז כבערך נצח. כמו שהרבה פעמים קורה בחיים באה המציאות וטפחה על פני באופן די פתאומי. לזכותי יאמר שעשיתי את כל מה שתכננתי בהתחשב בעיכוב שנכפה עלי וגם ציינתי לעצמי שתכנונים לחוד ומציאות לחוד. מאז זרמו הרבה מאד מים בנהרות העולם אבל דווקא עכשיו לפני פסח קיבלתי (שוב) תזכורת כואבת לעניני מציאות ותכנונים. בואו נאמר שמרפי עבד שעות נוספות על המיקרה שלי בשבועות האחרונים-בין יתר התעלולים שלו (שלא את כולם אני יכולה לפרט) הוא למשל העובדה שאני והצוות שלי עבדנו שלושה שבועות רצוף (כלומר שני סופי שבוע וערב פסח...) התברר לי שסדר פסח יצטרך להיות אצלי (זה היתברר ביום חמישי בחצות...) ושבחג הזה לא תמיד תהיה לי את זכות הבחירה עם מי להיות ומה לעשות. בקיצור בפסח הזה פיסית עוד לא יצאתי מבית עבדים.... מזל שאת הנפש קשה יותר לכלוא. מכיון שהמציאות השתלטה עלי זה גרם לכך שתכנוני היצירה שלי גם עברו שינויים קלים ולכן מה שאני מראה כאן היה אמור להיסתיים כבר מזמן והיסתיים רק הבוקר.

בינואר נולדה לחבר מאד מאד טוב שלנו תינוקת חדשה. בערך חודש אחר כך הוא ביקר בארץ. אני לא היספקתי להכין שום דבר בעיקר כי קשה היה לי להחליט מה להכין ולכן ענין המתנה נידחה עד שהתגבשה הידיעה מה להכין.

לתינוקת החדשה הכנתי קובית תגיות וכדור בד. זאת הפעם הראשונה שאני תופרת את הכדור הזה-היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי וציפיתי (המציאות לפעמים יותר טובה מהתיכנון) ואני מקווה שהיא תאהב את הדברים.

הכדור יצא קצת אבטיחי-גם בצבעים וגם בצורה אבל אני מאד אוהבת אותו.

לקוביה יש תגיות לכל מיני סרטים שיהיה לתינוקת מענין למשש.

לתינוקת יש אחות "גדולה" ממנה בשנה וחצי מה שאומר שגם היא ילדה קטנה. פה היסתבר לי שכבר אין לי כל כך מושג מה מכינים לילדה בגיל כזה-כל הרעיונות שהיו לי נראו לי מתאימים או לילדים יותר קטנים או יותר גדולים ובסוף הלכתי לבקש עצות מהמומחים...הווה אומר כאלה שיש להם ילדים בגיל הזה. הכי מצא חן בעיני מה שאמרה לי שוקפוק (מנהלת פורום ליבוד וטקסטיל). היא ספרה שמה שהבת שלה הכי אוהבת זה את התיק הקטן שהיא תפרה לה. התיק הוא בעצם שקית בד שמתכווצת בשני שרוכים והיא מספיק קטנה ופשוטה שגם ילדה קטנה תוכל לקחת איתה. מובן שאני לא יכולה לתפור "סתם" שקית בד אז קישטתי את השקית באפליקציה נחמדה.,תודה שוקפוק.

ככה הוא נראה פתוח ושטוח

הנה הבית מקרוב

והעץ עם הינשוף

את השרוכים לא רציתי לקשור-במקום זה תפרתי אותם ביחד קצה לקצה ואז הסתרתי רת החיבור עם חתיכת סרט אלכסון. אחר כך "קברתי" את החיבור בתוך מסילת הבד אבל כאן הוא בחוץ כדי שאפשר יהיה לראות. תראו גם את הסרט היפה שדרכו עובר השרוך-הוא מהסידקית של אלי ברחובות ויש לו עוד המון סרטים חדשים ושווים...

וככה הוא נראה אם מכניסים לתןכן את הכדור והקוביה ומתכוננים לצאת לדרך.

מחר (בלי נדר...) הדברים יעטפו וישלחו מעבר לים.

שיהיה לכולנו חג חירות אביבי ושמח!