באחת הקומונות שאני חברה בהן התקיימה החלפה לבנה. ברור שנרשמתי למרות שפחדתי שאולי לא יהיה לי מספיק זמן עקב העומס בעבודה אבל לא עמדתי בפיתוי. לבן הוא צבע שאני מאד אוהבת. לדעתי לבן הוא לא צבע הוא הוויה (BEING). בגלגול הבא הבית שלי יהיה לבן (כי אז גם תהיה לי עוזרת צמודה...). בנתיים אני משתדלת שיהיה הרבה לבן. לבן הוא מעבר לאופנה מעבר לטרנדים. אני מהאנשים האלה שתמיד יש להם מקום לעוד חולצה לבנה ובכלל לדברים לבנים. כשהייתי ילדה היו לנו סדיני כותנה לבנים הרבה אחרי שכולם עברו בשמחה וששון לסדינים סינטטים וצבעונים. עד היום סדינים לבנים (במיוחד עם רקמה...) זה משהו קסום בעיני. ולא דיברנו עוד על תחרה...ולכן הייתי בטוחה שהחלפה לבנה זה ממש תפור עלי והיו לי המון רעיונות מה אפשר לעשות. בת הזוג שלי להחלפה היתה חגית הלוא היא משחק מילים.

לאט לאט הרעיונות שלי התחילו להפסל. זה לא מתאים כי... וזה לא מתאים כי... והזמן עבר ומצאתי את עצמי מתחילה להלחץ. נשארתי עם כמה רעיונות ולא יכולתי להחליט ואז לבלרינה היתה הצעה. היא היציעה שאני לא אחליט לפני שאני אראה את הבית של חגית... מכיון שסדנת הדומינו התקימה אצל חגית בבית זה נשמע הגיוני להפליא.

כשחזרתי מחגית החלטתי מה לעשות לה-וכמובן שזה היה רעיון חדש ובכלל לא כמו אלה שהתלבטתי בינהם קודם.

כבר קודם ידעתי שאני רוצה לקחת את הלבן למקום קצת קיצוני-כלומר לא "סתם" לעשות משהו בצבע לבן אלא משהו כמו שאמרתי שהמהות שלו לבנה. ידעתי גם שאני רוצה לעבוד עם הרבה טקסטורות של לבן-כדי לפצות על זה שיש רק צבע אחד והכנתי תמונה לבנה. חלק מהבדים הלבנים מצאתי במפגש פורום טקסטיל תודה לכל מי שהיניחה שם בדים לבנים (סיגלין ואולי עוד כמה)

יש בה בד, לבד, קרושה, המון המון תפרים והכול בלבן...

טוב לא הכול-הייתי חייבת להכניס קצת צבע אז עשיתי תיפורים בצבעים כדי להדגיש את הלבן. התיפורים למעלה כחולים, של העלים ירוקים והפרחים תפורים בורוד.

כמו שאתם רואים (רואים?) אני עדיין בעניין ציפורים.

וכמה תמונות מקרוב...

הציפור

ןהפרחים....

ומתחת לכל לולאת תליה יש עלה סרוג

התמונה נשלחה לחגית שמאוד אוהבת אותה ואמרה שכבר מצאה לה מקום אפילו....

כיף.