נסענו היום אני והגבר לראות את הפיה במחנה הקיץ של הצופים או כמו שהם קוראים לו משום מה היום מחנ"ק. אחרי שהתברר שהפיה לא סיפרה לנו בכלל שיש ביקור הורים ולכן פיספסנו את ההרשמה להסעה החלטנו שנגיע בכוחות עצמנו מה שחייב הליכה של כחצי שעה בשמש מהחניון למחנה.הפיה היתקשרה לפני שיצאנו ואמרה שאסור להכניס למחנה אוכל-אנחנו אמרנו שקראנו את ההוראות באתר ואנחנו יודעים. כבר בשער הבנו שאו שאנחנו היחידים שקראנו את ההוראות או שאנחנו היחידים שהתיחסו אליהם (אתם יכולים לשער מה התשובה לא?) כולם נראו כאילו הם בדרכם לפיקניק משפחתי עמוס מזונות.

חיפשנו לנו פינה לשבת בשקט שבה לא ישתלט עלינו ריח הג'חנון והבורקס. שאלנו את הפיה אם היא מאוכזבת שלא הבאנו אוכל-היא ענתה שארוחת הבוקר היתה ממש בסדר ושהיא לא רעבה. היא מאד שמחה שבאנו כמובן אבל אני לא יכולתי שלא לחשוב איך יוצאים ממין תסבוכת כזאת-מצד אחד היו הוראות מפורשות שעקבנו אחריהן-מצד שני היינו היחידים ... לא יכולתי שלא להזכר בכך שכשאני הייתי בצופים לא היה דבר כזה ביקורי הורים במחנה. וזה כובד על ידי ההורים אבל גם על ידי מי שקבע את הכלל. בסוף כיתה ט' יצאנו לקורס הדרכה של 10 ימים בחוות הצופים. מובן שאפילו טלפון ציבורי לא היה לנו אבל אחת מבנות הקבוצה חגגה יום הולדת במהלך המחנה והוריה החליטו להפתיע אותה ולהגיע למחנה עם עוגה. הם לא עברו את השומר, הם והעוגה חזרו הביתה-הוסבר להם שלמרות יום ההולדת ולמרות השמחה  אין ביקורי הורים... גם את העוגה לא נתנו להם להשאיר למה? אי אפשר לחלק אותה לכולם.....

בדרך חזרה הביתה חשבתי האם אנחנו מביכים את הבנות שלנו ואם כן האם הן אי פעם תודנה בכך?אני יודעת רק שבהרבה מיקרים יש לי ביקורת הרבה יותר קשה על עצמי מאשר להן עלי. דוגמה טובה היא המתנה שהכנתי לחברה לעבודה שעזבה למשהו יותר טוב (אני מאד מקווה!). בגלל שהבחורה אוהבת לאפות חשבתי שצנצנת שתיועד לעוגיות תהיה מתנה טובה. לא היתה לי שום התלבטות לגבי מה אני רוצה לעשות וכשסיימתי פשוט לא הייתי בטוחה שזה יפה.

הבטתי בה במשך שבוע-היא היביטה עלי בחזרה , לא היה לי שום רעיון איך לשנות אותה ולא הייתי בטוחה שהיא יפה. הבנות לא ממש הבינו מה אני רוצה . הבלרינה שנולדה יודעת מה היא רוצה פסקה שזה יפה וזהו, מאותו רגע אי אפשר היה להתלבט איתה יותר. הפייה בילתה בלשחק איתה וללטף אותה.

לפעמים צריך להמר אז פשוט נתתי אותה למרות שעדיין לא הייתי בטוחה והיא התקבלה בשמחה גדולה.

יחד איתה נמסר גם נרתיק בד לכל מה שתחפוץ הצבע נבחר אחרי עבודת ריגול לגבי צבעים מועדפים. הפרח בקצה לפי הדרכה מפה.

הנה הם באים-ימים של שקט....