נא לא לטעות-אין לי ילד שאני מסתירה שעולה לכיתה א'.... מי שעולה לכיתה א' הוא האחין שלי שהוא כרגע צעיר המשפחה.

כיתה א' זה רגע מאד מרגש למרות שאני לא זוכרת בכלל את היום הראשון שלי בכיתה א'. לא יודעת אם זה בגלל הזמן שעבר או בגלל שמאז היו לי הרבה ימים ראשונים בעוד מקומות לא פחות חשובים אבל עובדה. בכלל נראה לי היום שזה ארוע מאד גדול לאדם בן 6 אבל ממרומי השנים החשיבות שלו הולכת ופוחתת. לא שזה לא מרגש- התרגשתי מאד מאד כשכל אחת מהבנות נכנסה לכיתה א' וזכורות לי עוד כל מיני אנקדוטות מדברים שקשורים לכך למשל אצלנו בבית הספר (ובטח גם בבתי ספר אחרים) נהוג שתלמידי כיתה ב' מכינים טקס קבלה לתלמידי כיתה א'-הטקס נערך בדרך כלל ב-31 לאוגוסט רק לתלמידי כיתה א' והוא מאד מרגש גם לאלפים וגם לביתים. בשנה שהבלרינה עלתה לכיתה ב' היא נבחרה להשתתף בטקס אלא שכשהיתחילו החזרות אנחנו היינו בחופשה והיה צריך הרבה שיכנוע מצידנו ומצד המחנכת שלה שהיא לא צריכה לותר על החופשה בשל החזרות וגם אם תפסיד חזרה אחת עדיין הכול יהיה בסדר. הפיה היתה אז בת שנתיים וחצי והיא צפתה בחזרות מהצד ואחרי כמה זמן ידעה את כל השירים והתנועות והצטרפה אליהם מהטריבונה...

יש לנו במשפחה כל מיני טקסים קטנים שקשורים לתחילת שנת הלימודים-היו שנים שבהם קנינו לכל אחד אבן חדשה לאוסף שלו בהתאם למה שרצינו לאחל לו או שהוא רצה לאחל לעצמו. אני בד"כ קונה (או מכינה) לבנות משהו חדש לתחילת השנה .בשנה שעברה אלה היו התויות לבקבוקי המים, העטיפה ליומן ,הנרתיקים לבגדים ולנעליים ומפיות האוכל. השנה יש כבר בקשות " לא חייב שזה יהיה מוכן ליום הראשון למרות שאני מאד אשמח..." (לא יהיה מוכן ליום הראשון...). בדרך כלל ביום הראשון יש משהו מיוחד שמלווה את הכריך.

החלטתי להכין משהו מיוחד גם לאחיין שלי. הבחירה שלי נפלה על קישותיק בצורת ינשוף. קצת בגלל שהוא הולך לבית הספר לטבע, קצת בגלל שהינשוף מסמל חוכמה, קצת בגלל שחשבתי שזה קישוט שגם בן יסכים לתלות על התיק. הינשוף הוכן מלבד-את הגזרה ציירתי לבד.

הנה הוא

וכדי לקבל קצת פרופורציות הנה הוא על כף היד של הגבר.