הנה היא כבר כאן , שנה חדשה. כשהייתי ילדה אמא שלי נהגה להגיד שכמו שנראה ערב ראש השנה כך תראה כל השנה, ושזאת הסיבה שאוכלים הרבה דברים מתוקים, מתלבשים יפה ובכלל מבלים ערב נעים ומיוחד. הרבה פעמים זה הירגיז אותי כי לי היו הרבה פעמים כל מיני דברים קטנים שקלקלו לי את הערב ואז האשמתי את ערב ראש השנה בכך שהיתה לי שנה לא כמו שרציתי... לא קשה לנחש שאני טיפוס פאסימי-מאלה שלא מפתחים ציפיות כדי לא להתאכזב,שחוששים שכל דבר טוב שקורה להם הוא סימן לכך שמשהו ממש רע עומד לקרוא.

בשנים האחרונות זה השתפר- בעיקר כי אני בחרתי להפסיק לחיות כך ולנהל לעצמי אורח חיים אחר.

כשמתחדשת שנה חדשה אני לכן  מפנה לעצמי זמן כדי לחשוב מה אני רוצה שיקרה לי בשנה הבאה-איזה מין שנה תהיה לי בעבודה, איזה שנה תהיה לבנות, מה נעשה כולנו ביחד כמשפחה, מה יקרה להורים שלי....אני משתדלת להיות מאד מפורטת -גיליתי שזה עוזר לדברים לקרות. אני גם חושבת מה אני הולכת לעשות השנה הבאה שלא עשיתי בשנה הקודמת-ללמוד משהו חדש, לנסוע למקום שלא הייתי בו,לשנות צורת התנהגות.

החוכמה היא להסתכל על הרשימה הזאת-פיסית או מנטלית לעיתים קרובות. ברור שהכי כיף זה לראות בסוף השנה את כל הדברים שאכן קרו...

הרשימה הזאת היא מאד מאד פרטית-אז היא לא תפורסם פה במלואה-אבל אני בטוח אחשוף דברים מתוכה במהלך השנה.

משהו שהבטחתי לעצמי עוד בשנה הקודמת היא שהשנה אני אחזור להשתמש ביומן. פעם היה לי יומן חדש כל שנה-אחר כך קניתי לי מחשב כף יד וגם השתמשתי בו כמה שנים-אבל השנה החלטתי לחזור ליומן.

יש מבחר גדול מאד של יומנים-אני כמובן חיפשתי לי משהו שיהיה מצד אחד מספיק גדול מצד שני לא כזה שיעמיס לי על התיק. נתקעתי בעיצוב-לא מצאתי משהו שממש דיבר אלי...אז עשיתי את זה בהפוכה-בחרתי עיצוב כזה שהיה ברור שאני לא אסתובב איתו ואז אני אהיה חייבת לעשות איתו משהו. הבלרינה סברה שזה קצת עקום אבל אני חושבת שזאת אלגוריה מצוינת לחיים-גם אם לא מקבלים מה שרוצים אין שום סיבה להשאר איתו.

הנה ככה הוא נראה קודם