לא מזמן נשאלתי אם אני עושה גם דברים בנייר. עניתי שכן אבל שאני לא נוטה להראות אותם. הסיבה העיקרית היא שתמיד נראה לי שהעבודות נייר שלי הן לא מספיק ברמה ולא בא לי לעשות לעצמי בושות בקהילת הסקראפריות .אחר כך חשבתי שיש בזה משהו מוזר-לא בזה שאני לא מראה את מה שאני עושה'

 אלא בזה שאני כמעט ולא עושה מפני שתמיד גם בתקופות שלא היתה שום יצירה בחיים שלי, תמיד הכנתי כרטיסי ברכה עבודת יד. הרבה לפני שידעתי מה זה סקראפ וניירות מדוגמים נטולי חומציות הכנתי כרטיסים משלל חומרים שבדרך כלל כללו בריסטוליםותמונות מענינות משלל מגזינים שנהגתי לאסוף. אין תעוד של אף אחת מהיצירות הללו וברור שאני לא יכולה לשחזר ולו אחת. עכשיו אני משתדלת לקבל את הכרטיסים שלי בהחלפות מהחברות המוכשרות שלי כמו הכרטיסים הללו שקבלתי מנילקי בהחלפה פרטית שעשינו או הכרטיסים שסמדר הכינה לי במשחק משאלות. ככה יש לי כרטיסים נהדרים בעבודת יד שאני יכולה לצרף למתנות. לפעמים בעל המתנה עצמה או הארועמזרים את מיצי ההשראה וואז אני מכינה כרטיס במיוחד... במיוחד בשבילה... במיוחד בשבילו... במיוחד בשבילם... כמו זה למשל... וגם זה....

כשקבלתי הנחיות מהאחין בן ה 7 שלי איזה רובוט לקנות לו ליום ההולדת (" יש כחול ויש אדום, את צריכה לקנות את האדום וזה צריך להיות ביחד עם דודה  ***** כי זה יקר") מכיון שהדודה (אחותי...) קנתה את המתנה אני מוניתי על הכרטיס. ישר ידעתי שהולך להיווצר גם כרטיס רובוט.

חיפשתי סכמה של רובוט ברשת (יחי גוגל...) וכל השאר היה כבר מאד פשוט...

אני יודעת שבא לכם לגחך-תתאפקו.

האחין המתוק שלי היה הרבה יותר מעונין ברובוט עצמו כמובן.

אולי בגלל זה (ואולי לא) לא היה לי שום רעיון לכרטיס בת מצווה לאחותו הגדולה. בלנק. נאדה. אפס.

24 שעות לפני המסיבה זרח במוחי הקודח הרעיון להכין כרטיס מבד. ההשראה באה ללא ספק מהיוצרת הזאת שאליה התוודעתי בזכות חגית מגם וגם וגם.

באמת מי קבע שזה חייב להיות מנייר? חיש קל נאספו להן מלאן שאריות בדים  גוהצו על פליזלין דו צדדי ואז לפיסה של בד פישתן לבן והכול ביחד נתפר בחדווה רבה בעזרת הרגל לתפירה חופשית. הרגל הזאת זה דבר מדיטטיבי לגמרי. אני רציתי להשאיר את השוליים פרומים אבל האסטטיקנים האחרים בבית הטילו וטו אז יש סיומת של סרט אלכסון לבן.

הנה אחת מקרוב

בצד השני כתובה ברכה כמובן... מאד שימושי שיש טושים לבד שאיתם נכתבה הברכה. אם היה יותר זמן קרוב לודאי שהייתי רוקמת אותה.

ומבט מקרוב על האמבלישמנטס שלי

ורדים מסאטן (חנות חד פעמיים), עלים סרוגים בקרושה (אני...), חותמות (מסטודיו מסטיקים)

מצד אחד יצא כרטיס מדליק שילדת בת המצווה מאד אהבה וכבר מתכננת לתלות בחדר בתור תמונה (סטארטאפ אמיתי). מצד שני יש אפשרות שעכשיו גם מעט היצירה בנייר שלי תרד לאבדון. מצד שלישי יש המון תמונות שמחכות שיעשו מהן אלבום (אמאל'ה).

ימים יגידו.