הכול התחיל מזה שאספתי כמה פרחי כובע נזיר ושמתי בכוס-סתם ככה שיהיה קצת צבע ויופי. בהיתי בפרחים שאפילו הכוס הקטנה היתה מידי רחבה להם וחשבתי כמה יפה יהיה אם כל פרח יהיה ב"אגרטלון" משלו... ברור שעקב עיסוקי המקצועי מיד חשבתי על מבחנות זכוכית ....מאותו רגע הזדמזם לו הרעיון בראש שלי וקבל כל מיני צורות ותלבושות. מבחנה לא יודעת לעמוד לבד (בטוח שכולם פה יודעים את זה...) יש לה תחתית עגולה. כדי לתפקד ככלי קיבול היא צריכה להיות מוחזקת בצורה כלשהיא. במעבדה אגב זאת לא ממש בעיה כי לכל סוג של מבחנה יש את הסטטיב שלה.

אבל אני לא ממש בא לי להכניס את המעבדה הביתה וחשבתי שבטח צריכה להיות דרך יותר מוצלחת ויותר אסטטית להחזיק מבחנות. אולי אפשר לתפור להן מנשא? פה כבר נהיתה לי בראש כוורת (מהזימזומים) ומזל שבדיוק העלו את האתגר הלבן בפורום אמנות הטקסטיל והליבוד כדי שהכף תוכרע לכיוון הלבן והתחרה. על אהבתי ללבן כתבתי פה בדיוק לפני שנה. לא השתנה מאז דבר חוץ מזה ששילוב של תחרה לבנה ורכה עם זכוכית שהיא חומר מצד אחד שקוף ועדין ומצד שני קשה וקר הוא נהדר לגמרי בעיני.

מכל הזמזומים זה מה שנתפר

מי שזה מזכיר לה רול צבעים או רול מסרגות ממש לא טועה. פה הוא במצבו הפתוח ונשען על הקיר.

אז איך הן עומדות בסוף לבד?

ככה

הרול מבחנות נסגר לעיגול על ידי קשירה של סרט ויש בדופן שלו גם חיזוק של חתיכת מפל כדי שהוא יעמוד יציב.

הנה מקרוב

המתקן עבר מבחן יציבות-כלומר אכן עמד עם פרחים ומיים במשך שבוע על המדף כדי לראות מה קורה. למתקן שלום, לא התהפך, לא נשפך, לא נגמרו המים -הפרחים נבלו.

תודה לכל מי שהיצביע עבורי באתגר. את כל הדברים שהכינו לאתגר אפשר לראות פה.

ברכות לאיולה 10 המוכשרת שרקמה את הכרית המטרפת הזאת והיגיעה למקום הראשון.

עוד שבוע בדיוק-לילה לבן, היום הארוך בשנה...