כן לא להאמין אבל כמעט כמעט נגמרה שנת הלימודים. הבלרינה כמובן כבר ממזמן לא הולכת לבית הספר אלא אם כן זה לאיזהשהוא תגבור לפני בחינה וגם אצל הפיה זה כבר לא במיוחד יום לימודים ארוך. השנה הפיה סיימה בית ספר יסודי ועולה לחטיבת ביניים. היה כבר טקס סיום שבאופן מפתיע היה מאד מאד יפה ומרגש והיה לה בו חלק מאד משמעותי. נתחיל בזה שהיא בשנתיים האחרונות שייכת לכיתה שנקראת כיתת אומן-אלה ילדים שנשארים בבית הספר עוד שעות בשבוע לשעות נוספות באומנות ובמשך השנתיים הללו הם עשו כל מיני פרוייקטים אמנותיים בבית הספר וכמובן הכינו את כל התפאורה לטקס. היא גם עצבה את ההזמנה לטקס הסיום. (לא צילמתי תצטרכו להאמין לי...) מכיון שהשנה היתה שנת השפה העיברית זה היה גם נושא טקס הסיום שלהם.

היא גם שמשה חלק מצוות הקריינים של הטקס-קריין אחד מכל כיתה.

מובן שהיה גם חלק אמנותי שבו הם היציגו בשירה וריקוד ומערכונים שונים הבטים של השפה העיברית.

מקהלה (הם 87 ילדים ולדעתי לא היו שם שתי חולצות לבנות זהות...)

וריקוד

אתם רואים איך הם זורחים? באמת שמזמן לא ראיתי את הילדים הללו כל כך מתמסרים להופעה. נכון שבנים הרבה פעמים נראים נבוכים מאד ? ובקושי מזיזים את הרגליים? לא פה! הם אפילו רקדו בזוגות ולחלוטין לא ניכר בהם שהם התבישו.

הנה עוד אחת

יום למחרת ועד ההורים ארגן לילדים מסיבת בריכה-מים, ריקודים, פיצה וארטיקים-אושר גדול.

למחרת התיצבנו בשיעור הסיום של חוג הבלט. באופן צפוי וגם מפתיע הפיה בחרה ללכת למגמת מחול בחטיבת הבניים. מכיון שזה היה תכנון לטווח ארוך אז כבר בתחילת השנה היא היצטרפה לקבוצת הבלט.

כמה תמונות מתוך המון המון שהבלרינה צלמה -זה מה שנקרא היפוך תפקידים.

ליד הבר

באויר

ונכון שזה בלוג יצירה ? אז הנה מה שקבלה המורה שלה והמזכירה בסטודיו (שצריכה להיות בעצם אמא לחבורת קשקשניות מגיל 4 ועד 18 ושאין ספק בכלל שהיא מלאך מסוג מיוחד)

וככה הם נארזו

כאן המקום להודות שזאת הפעם הראשונה שאני מכינה מתנות תודה לסופשנה-נראה לי די מפתיע האמת אבל לא נורא יאומץ מעתה והלאה.

מקווה שאתם כבר מרגישים את הסוף ואוטוטו חופש גדול.