פעם מזמן... כשהייתי בהריון עם הפייה התחלתי לגלגל בראש שמות לעוברית שצמחה לי בבטן וחשבתי על השם עלמה. ככל שחשבתי עליו יותר ככה אהבתי אותו יותר. גבר הבית לעומתי לא התלהב (בלשון המעטה...) "למה לקרוא לילדה בשם של מסטיק?" אבל המסטיק הזה לא קיים יותר-אמרתי, רק זקנים כמונו זוכרים שהיה פעם כזה מסטיק ( מאז המסטיק עשה קמבאק בגדול...)

ניסיתי טקטיקה אחרת-עלמא עם  א' בסוף אמרתי-זאת המילה בארמית לעולם... כל כך יפה... הפרצוף של הגבר אמר שזה לא משכנע. שלפתי עוד טריקים מהשרוול  " אתה יודע שאלמה בספרדית זה נשמה?" (אצל האיש דוברי ספרדית בבית ואצלי דוברי לאדינו) "הסבים שלה מאד יאהבו את השם". " כן אבל אבא שלה -לא" אמר הגבר ובזה סתם את הגולל על האפשרות שלעוברית יקראו עלמה כשהיא תצא לעולם.

לעוברית שהשנה חגגה בת מצווש קראנו  בשם אחר שגם אנחנו וגם היא מאד אוהבים, אבל לפני חודש הצטרפה עלמה אחת קטנה ומתוקה לרשימה המתארכת של תינוקות שתפרתי להם.

החלטתי שזה בסדר לתפור דברים שכבר תפרתי ולא לחדש בכל פעם-כי בכל זאת הרי כל התינוקות אוהבים את אותם הדברים.

תפרתי לעלמה קוביית תגיות –מהסוג שכיף לתפוס ולמשמש וכדור בד שתוכל אחר כך לרדוף אחריו ברחבי הבית...

הקוביה והכדור  לא נתפרו כסט-קוביה בבדי תכלת וכדור בורוד וצהבהב.

היה ברור שאי אפשר לקפח את האחות הגדולה של עלמה ותפרתי לה תיק בד-כזה פשוט עם שרוך שתוכל לקחת איתה  לגינה או לסבתא (תיק לבלט-אמרה אמא של עלמה בשמחה גדולה...).

 וכדי שהתיק לא יבוא ריק תפרתי דובי מפליז כמו שתופרת הקיפודה המוכשרת והכנסתי אותו פנימה. 

 את הגזרה המקורית הגדלתי קצת כדי שתתאים לילדה יותר גדולה.

 תפרתי אותו ערב אחד שבו התארחו אצלי האחיינים שלי וכשהראיתי להם את הדובי הגמור היכריזו שתי בנות 17 בת 12 ובן 7 שהם גם רוצים דובי כזה ב-ד-י-ו-ק. דובי עם קסם...

 תגידו איזה טעם של "עלמה" אתם הכי אוהבים?