בקומונת "צומת צבעים" ארגנתי החלפה בהשראת ספר.

הרעיון היה לקבל רשימת ספרים ולבחור ממנה ספר שיהווה השראה ליצירה. שיטת הפתקים בסלסילה זיווגה את המשתתפות ואני היגרלתי את קרין. ברגע שראיתי ברשימה של קרין את הספר "פוליאנה" היה לי  ברור שהוא הולך להיות ההשראה שלי. חשבתי שעבר המון זמן ממתי שקראתי את הספר ויכול להיות כיף לקרוא אותו שוב.  קראתי אותו בערב שישי אחד שמשום מה ביליתי לבד בבית. רוב הזמן בכיתי, מוזר ביותר עקב העובדה  שהמונח פוליאניזם שמתאר אופטימיזם חסר תקנה נקבע בעיקבות גיבורת הספר.

למי שלא קרא את הספר הרי תקציר נמרץ-פוליאנה ילדה קטנה ויתומה באה לגור בבית הדודה המרירה וחמורת הסבר שלה. פוליאנה היא ילדה שמחה ואופטימית שעשוקה במה שהיא מכנה משחק "והיית אך שמח" (דרך אגב השם הזה ניתן בתרגום הישן של הספר בתרגום החדש תרגמו את זה פשוט כמשחק השמחה). המשחק הזה אומר שכל דבר שקורה לך הוא בעצם משמח אתה רק צריך למצוא כיצד. אבא של פוליאנה הימציא את המשחק פעם אחת כאשר פוליאנה ביקשה שבחבילות למיסיונרים תהיה בובה ובמקומה היו זוג קביים . איך אפשר להיות שמח? ובכן היא לא זקוקה לקביים.... הסיפור ממשיך עוד ומספר כמובן איך לאט לאט משנה פוליאנה את חיי כל מי שמכיר אותה  וגורמת לכולם להאמין קודם כל בעצמם ואחר כך בעובדה שבעצם הכול טוב. את הסוף אני לא מספרת-תלכו לקרוא את הספר!

הספר היה הצלחה אדירה כשהוא יצא ועדיין נחשב ספר ילדים מצליח ופופולרי. שנתיים אחריו נכתב המשך שתורגם בעיברית כ "פוליאנה וג'ימי". חלק מהרעיונות בספר ללא ספק הושפעו מרוח התקופה (הספר נכתב ב 1913) ויש בו יותר מאשר נגיעה של סוציאליזם , שוויון זכויות והשוואות בין חיי מעמד הפועלים והמעמד העליון.

הנה מה שהחלטתי לשלוח לקרין

את המזודה היא לא קיבלה אבל לא יכולתי לעמוד בפיתוי כי מזוודה דומה מאד לזאת כנראה מתוארת בספר כמזוודה שאיתה היגיעה פוליאנה אל הדודה שלה.

מזוודת הקש הזאת נמצאה יום אחד מחכה ברחוב למישהו שיראה את גדולתה וכרגע מחכה להימסר  במתנה לחברה שלא מזמן פתחה סטודיו.

הבובה עשויה ברובה מלבד (100% צמר) וקצת בד.

וקצת מקרוב...

לבנות שלי ששתיהן חובבות בובות היה קצת קשה להפרד ממנה.

הבובה היגיעה היום לקרין והועבר אלי מסר שהיא מאד שימחה אותה, וזאת הרי היתה כל הכוונה.