האמת? יש לי הרבה יותר מגירסה אחת לסופשבוע מהחלומות. יש את הגרסה הרומנטית-רק אני וגבר הבית ביחד בניו יורק (אבל גם פאריס, לונדון וצימר בגליל הולך...), יש את גרסת הפנטזיה... לא אתם לא הולכים לשמוע אותה-תנחשו אם בא לכם, ויש את הגרסה היצירתית. המשמעות שלה היא שאפשר להתעסק ביצירה כל סופהשבוע. רצוי גם ללא הפרעות כמו הכנת ארוחת צהריים, הסעת ילדים הלוך חזור והטענת ופריקת מכונות כביסה. גרסת המציאות היא שאני מצליחה לדחוף כמה שעות של יצירה בתוך סופשבוע שמלא בעוד אלף דברים אחרים. ככה זה. אי לכך ובהתאם לזאת כשהתחיל להתארגן סופשבוע של יצירה בקומונת "צומת צבעים" ידעתי שאני בפנים. Dreams were made to come true....

אחרי הרבה התרגשות (מה הרבה, המון!)תכנונים, ארגונים, קניות, טרמפים, זיווגי חדרים ועוד שאר דברים שסופשבוע כזה מחייב  הוא יצא לדרך. 30 נשים (ותינוקת אחת מתוקה בטרוף) יצאו לדרך לבד או בקבוצה כדי להפגש לסופשבוע מרוכז של רוח וחומר..

מזג האויר לא עשה חסד עם הנהיגה,המן גשם וקרררר אבל מצד שני-מי צריך שמש כשממילא כל האקשן הוא בפנים?

אני אישית התחלתי את הבוקר עם שיעור פתוח בכיתת המחול של הבלרינה הצעירה. מילוי רציני של מאגרי הנחת והיופי.

הגענו. אי שם צפונה קרוב לעננים. התארגנות זריזה בחדרים וקדימה אקשן.

פתחנו בארוע השקה. דפי ממסטיקים ורחלי גזית הישיקו את המוצר החדש והמההההממם שלהן שהוא לא פחות מאשר מדבקות מתגהצות "מתגהצ(א)ות". על מה? על נייר על בד ואולי נחשוב על עוד כמה דברים שאפשר לגהץ אותן. שיחקנו לנו עם המדבקות הנהדרות הללו

הנה כרטיס (הכינותי בעצמי...)

ואלה תגיות בד

אחרי שגמרנו להתעלף ולהתלהב מכל האפשרויות ( מצטערת אתם כבר צריכים לדעת שכל מה שקשור לאותיות ומילים מטרלל אותי, במובן הטוב...) עברנו נושא בזריזות-סדנת תכשיטנות. עדנה היסבירה לנו איך ליצור צמיד עדין מקסים ומנצנץ. הצמיד נעשה לפי מידת היד של הבלרינה הגדולה (שנמסרו באדיבות הטלפון הנייד...) שיש לה יד אפעס צרה (מאד!) ולכן כל הצמידים נופלים ממנה. לא עוד. (פה מדגמנת היד שלי )

כל היצירה הזאת עשתה אותנו מאד רעבות ולכן בחבורה גדולה וצוהלת נסענו לנו לאכול ארוחת ערב במסעדה שווה. היה אח עצים, אוכל טוב שלג מעורב בגשם  וחברה מעולה. סיום נהדר ליום הראשון. בדרך חזרה  היתה גם הרפתקאה קטנה שכללה היתברברות, בוץ וחילוץ על ידי ארבעה גברים חסונים. לכולם שלום .

בוקר שבת עדיין היה אפור וגשום אבל אחרי ארוחת הבוקר נפגשנו לסדנת קלאץ' בהדרכתה של הילה. אני (והבלרינה) החלטנו שמה שיתאים לו לקלאץ' הזה זה הבד ההורס של מפת פאריס.

 ומכיון שהוא קצת שקט כזה אז יש אפקט וואו! כשפותחים אותו ובפנים יש בד פסיכי ומטורף (שחיכה בסבלנות לפרוייקט המתאים שיגיע).

דפי ורחלי הבלתי נלאות הכינו לכל אחת מאיתנו מתנה שתי תגיות אישיות מאותו ליין של התויות המתגהצ(א)ות. את ההתלהבות קשה לתאר במילים.

 ככה זה נראה .

והנה סמדר גיהצה את שלה לקלאץ'. תראו איזה יפיוף.

אם מדברים על יפיופים-הנה תמונה קבוצתית. אין כאן שניים אותו דבר-אפילו לא קרובים. מדהים איך כולן עושות אותו דבר ומתקבלים דברים כל כך שונים. מדהים וקסום. (שיעור קטן בחשבון-30 נשים תופרות כל אחת קלאץ', לכל קלאץ שני בדים שונים ואין אף בד שחוזר על עצמו... כמה יצא לכם?)

אחר כך קשת העבירה לנו סדנת תכשיטנות נוספץ שממנה יצאנו עשירות בשתי שרשראות וצמיד.

ארוחת צהריים אורגנה על ידי מיקוש הכל יכולה  -נפתח שולחן לתפארת שכל אחת מצאה בו משהו לטעמה ולגיזרתה.

וכדי שנזכור שבסוף כל התענוג הזה אנחנו חוזרות הביתה תפרנו לנו בית קטן ומקסים (אחלה פרוייקט לניצול שאריות) בהדרכתה של מיכל (שותפתי הנהדרת לחדר !). בשלב זה אני נוכחתי שיש כל מיני דברים שלא הבאתי איתי לסוף השבוע ולכן הלכתי הביתה בלי שסיימתי והישלמתי את מה שהיה לי בראש מאוחר יותר.

הנה

ופה כבר יש שימוש במדבקות של רחלי ודפי

וגם קצת תפירה חופשית (כי אי אפשר בלי...)

רגע לפני שאני מתחילה לספור את הימים לסופשבוע רוח וחומר הבא כמה תודות...

לקשת הבלתי נלאית-על הקומונה , להילה על הארגון של כל המבצע הזה, לדפי סמדר ויעל על התמונות היפהפיות והרשות להשתמש בהן, לכולן על מי שאתן. הרבה אהבה.