זוג חברים שגר מערב לאוקיאנוס ואני חוגגים מידי שנה יומולדת משותף בתחילת החורף. כל שנה נשלחות מתנות מצד לצד בשנים האחרונות אני משתדלת לשלוח משהו שאני עשיתי-לשמחתי בדרך כלל הם יודעים מה הם רוצים. אני לעומתם דווקא קצת בעייתית במתנות...

השנה אבל לא התחשק לאף אחד מאיתנו לחגוג-כל אחד מהסיבות שלו. היינו שפושפים ופשוט לא בא לנו. סיכמנו שתאריך זה רק מיספר ולכן אנחנו נחגוג כשתנוח עלינו המוזה.  לא מזמן האיש התחיל עבודה חדשה ורציתי לשלוח לו משהו לרגל המאורע מה שהתחיל חגיגת יום הולדת באיחור, אבל כשהמוזה מופיעה אני לא מתווכחת איתה ואם צריך אז אני מכינה גם ארוחה ארוחה , העיקר שתשאר.

האנשים בקשו תיק אוכל, כזה כמו שתפרתי לאיש לקופסת האוכל שלו.  קיבלתי מידות של קופסת האוכל (נכון להגיד lunch box איכשהו נשמע יותר טוב?) ומכיון שהיו לי כבר תובנות ממה שתפרתי לאיש אז כל מה שהייתי צריכה הוא רק שעוונית לחלק הפנימי. מאד נוח ושימושי-גם כי אפשר פשוט לנגב בסמרטוט לח אם משהו נשפך וגם כי זה מייצב וחוסך פליזלין (אני ופליזלין קצת ברוגז לאחרונה עקב העובדה שהוא מתרשל בעבודתו...).

יום סידורים וכניסה לחנות כלי הבית האהובה עלי הניב מייד שעוונית מדוגמת .

אי אפשר להביס קומבינציה של אדום לבן תפוחים ונקודות. אליפות.

זה כאמור מבפנים

מבחוץ זה נראה ככה

בד מפוספס באפור לבן  עם  ריבוע של בד בנושא בישול (כן אני חסרת תקנה אני מודעת לכך ותודה שאתם למרות זאת פה...)

יש מתכון למרק עוף...

ו"סתם" בישול ביתי כלשהו...

תפרים באדום כדי להתאים לביטנה-התפרים האלה הם טריק שלמדה פרפרים באחת מהסדנאות והם עוזרים לשמור על צורה מרובעת ויציבה יותר.

גם הכפתור לא נמלט מהענין-עליו יש תותים...

וככה הם נראים ביחד

אם חשבתם שניגמר אז לא...

בעיתוי מושלם היגיע לחנויות הספר החדש של הילה קריב "ביסים". אני עוקבת אחרי הבלוג הנהדר של הילה כבר הרבה זמן והכנתי לא מעט מהמתכונים שלה לכן לא התאפקתי וקניתי ספר אחד לי וספר אחד להם.