במוצאי חג הפסח, ערב המימונה ארגנו לסמדר מסיבת חינה. למען הגילוי הנאות אני חייבת להודות שמעולם לא הייתי במסיבת חינה ומעולם גם לא בערב מימונה. אין לי תרוצים או הסברים זה פשוט ככה. היה לי מאד משמח שאת הניסיון הראשון שלי במסיבות חינה יוצא לי להעביר בחגיגה לבחורה מקסימה במיוחד ועם חבורת נשים משובחת. הגר ארגנה הכול (מקום, כיבוד, תלבושות...) ולנו נשאר רק להביא משהו מתוק ככיבוד וכמובן מתנה לכלה.

נזכרתי במשפט המפורסם שחלק ממנו מצוטט בכותרת someting old someting new something borrowed something blue....

אומרים שאלה ארבעה דברים שמתנה לכלה צריכה להיות-משהו ישן, משהו חדש , משהו מושאל, משהו כחול....

די התאמצתי לחפש השראה במשפט אבל רעיונות באו ונפסלו מסיבות שונות ומשונות. מאד רציתי להכין לסמדר משהו שימושי וגם כאן רעיונות באו ונפסלו ובסופו של דבר התחלתי לרקום. בחרתי רקמה לא גדולה כי מרוב מחשבות כמובן שניגמר לי הזמן... הייתי קצת חלודה... לא רקמתי צלבים המון זמן ולמזלי בחרתי בד עם שתי וערב מספיק רחב.(מצאתי רקמה לא גמורה שלי על בד מאד צפוף ונראה לי שלצערי היא לא תיסתיים בזמן הקרוב-מאמץ גדול מידי לעניים...)גם לא כל כך הערכתי נכון את הזמן שיקח לי לרקום אותה כך שהגעתי לבוקר הארוע עם עבודה מאד לא גמורה. שום דבר שמרתון ריקמה לא יכול לפתור.

מצאתי מסגרת אובאלית התחרה מאד התבקשה כאן...

קצת תקריבים

הריקמה

הריקמה נתלית בסרט שבקצה שלו יש ורד בד קטן

ואז הייתי חייבת להוסיף עוד אחד קטן. בצד.

הריקמה נארזה ככה

מיחזרתי שקית קניות מופסת בעזרת כמה תפרים וקצת דיו. התגית היא מקופסת הפלאות שקיבלתי מצרויה.

איכשהוא יצא שהמשפט התקיים במתנה למרות הכול

הריקמה חדשה

החוטים והבד-ישנים.

התחרה-הושאלה מפרוייקט אחר

וכחול יש שם מספיק לא?

סמדר ורועי-מאחלת לכם שנים ארוכות של אהבה ואושר.