באביב הקודם סרגתי על קולב. אפשר לראות אותו פה. כמו שכתבתי שם הייתי מרוצה לגמרי מהתוצאה מהרעיון ובכלל כל כך מרוצה מעצמי שידעתי שזה לא יהיה הקולב האחרון. כשדפי הכריזה על פתיחה חגיגית של המקום החדש של סטודיו מסטיקים ישר חשבתי על קולבים. שאלתי את דפי אם בסטודיו החדש יש איפוא לתלות את המעילים ודפי ענתה שבנתיים לא ושכמובן אפשר לתלות את המעיל על גב הכיסא... אני הזכרתי לדפי שהרבה פעמים היינו "זורקות" את המעילים על הספה בסטודיו כדי שהם לא יגעו ברצפה וכדי ששום דבר בטעות לא ילכלך אותם. "אז על מה חשבת?" שאלה דפי. הסברתי. יאללה אמרה דפי אני כבר אמצא להם מקום.

אז הוצאתי מסרגה (קרושה מס' 4) וצמר (מה שהיה לי בבית...) וערימת קולבים... מהסוג שמקבלים כשמוסרים בגדים לניקוי יבש, מתכת דקה עם ציפוי צבע לבן. סך הכול נסרגו 10 קולבים-חמישה זוגות שונים. אם כבר הם הולכים לגור בסטודיו של יצירה אי אפשר לבייש את הסטודיו ולהיות סתם...

כל קולב קושט בפרח-לתוספת צבע והתפרעות.

והנה הם לפי הסדר-

רפסודיה בוהמית

פריחה אביבית

אקסטרהווגנזה ספרדית

אגדה הוואית

קוטג' אנגלי בכפר

השמות קפצו לי לראש במהלך הסריגה... אין לי חשש להחשב כלא שפויה מיטב מכרי כבר חושבים עלי את זה ממילא...

תקריבים על הפרחים

הקולבים נתנו לדפי אתמול בפתיחה החגיגית של הסטודיו. כמובן שהתגובה הראשונה היתה "את לא נורמלית כמה סרגת...? "  אני בטוחה שהם מצאו להם בית טוב ושהם יארחו עליהם בשימחה את ציודם של משתתפות הסדנאות של דפי.