לא לא להבהל זאת לא שיחת יחסינו לאן... וגם לא כזאת שבה אומרים " זה לא אתם זאת אני". גלויות מהסוג שפעם היגיע לתיבת הדואר-צבעוניות, כאלה שכל מי שיצא מארצינו הקטנטונת היה חיב לשלוח כדי לתת סימן חיים-ולהגיד שהוא עושה חיים. בספר שקנינו לפני שנסענו ביחד בפעם הראשונה לחו"ל נאמר במפורש ש " כדאי ללכת לסניף הדואר של הותיקן ולשלוח לעצמכם גלויה. כך תשמר בידיכם מזכרת שמכילה גם בול וחותמת של הותיקן". אחר כך הנסיעות התקצרו והדואר נהייה איטי-אז עברו לשיטות אחרות לדרישות שלום. לא מזמן מצאתי סוג של גלויה כזאת-אמנם זה היה דף צהוב של דפדפת, והוא נשלח בפקס ולא בדואר אבל כל שאר המרכיבים היו-דרישת שלום מאמא ואבא לשתי ילדות שנשארו עם הסבים עת ההורים שלהם נתנו גיחה לפאריס. אפילו ציור יש...

היום הדואר שלנו ברובו משעמם-חשבונות, פרסומות-מידי פעם כרטיס ברכה ליום הולדת או לחג כלשהו. דרישות שלום מארצות רחוקות נמצאות לנו יום יום על דפי פייסבוק. אז בגלל שאני אוהבת לקבל דברים משמחים בדואר (יש לי חיבה לדואר באופן כללי)  הצטרפתי להחלפת גלויות שחגית (מהבלוג "גם וגם וגם") ארגנה. לחגית יש תמיד רעיונות נהדרים והפעם היא יצרה החלפה שפתוחה לכל מי שרוצה-לא צריכים להיות חברים בקבוצה ואין דרישות מוקדמות להרשם -וזהו. כל אחת קבלה חמישה שמות וכתובות ואפשר היה להכין איזה גלויות שרוצים. ולשלוח...

חגית כמובן גם העלתה לוח השראה מהפינטרסט עם המון המון גלויות מעלפות. סגרתי מהר. בהתחלה חשבתי להכין גלויות תפורות. אבל אז נזכרתי... נזכרתי שפעם מזמן מזמן נהגתי להכין לחברים טובים כרטיסי ברכה לימי הולדת מחומרים שיש בבית-בריסטול, דבק, צבעים, והרבה תמונות מנייר כרומו מבריק שנגזרו ממה שאצלנו בבית קראו ז'ורנלים... חלק אני זוכרת בבהירות וחלק די במעומעם אבל אני זוכרת שמאד אהבו אותם. ושמאד אהבתי להכין. אז החלטתי שנלך על נייר. לצורך השראה הורדה מהמדפים ערימה מכובדת מאד של גליונות "בנין ודיור" ודופדפה עד תום. פשוט גזרתי מה שמצא חן בעיניי והיצית את המוזה שלי.

אחר כך גויסו לעניין עטיפות קורנפלקס. גם ליציבות וגם כי זה טוב למחזר.

הקרטונים כוסו בכמה שכבות של ג'סו.

ואז התחיל הבלאגן.

ואיזה כיף של באלגן זה היה! כמעט יומיים ישבתי על הגלויות הללו צבעתי, הדבקתי ושרבטתי.  הגלויות לגמרי שונות זו מזו-ההשראה באה מהתמונות שגזרתי ממקבלות הגלויות ואפילו מתמונה אחת שתלויה אצלנו בבית ושהולכת איתי ועם האיש כבר הרבה שנים.

הגלויה הזאת היא דרישת שלום ממקום רחוק . והיא תעשה לכם חשק לשוקולד...

יש לה דף שקוף כזה כמו שיש בקופסאות שוקולד

לפני שתראו את הצד השני -וידוי על רמאות. קטנה. שלחתי את הגלויות במעטפה. נכון גלויות לא שולחים במעטפה אבל אני לא סמכתי שהן תגענה ליעדן שלמות ורציתי להגן עליהן... אז אחרי שסיימתי שמתי כל גלויה בן שני דפי נייר תפרתי מסביב וככה שלחתי. בגלל זה יש על כל גלוייה בולים בכאילו (נגזרו מדף בולים שקניתי אל נתנאלה) וחותמת "דואר" שהיא בעצם החותמת שלי. הנה תראו...

ומקרוב

אני מקווה שמי שתקבלנה את הגלויות תסלחנה לי...

הנה הבאה בתור

הצד האחורי שלה מתהדר בדף חשבון. התאים לי.

אחת עם הרבה אדום

 ומצד שני

גלויה פרחונית

גם בצד השני פרחונית (ופשוט אין לכן מושג כמה משמח זה היה לגלות שיש לי וואשי טייפ לכל מה שהעלתי בדעתי!)

אחת שבודקת את הגבולות

אבל יש לה צד שני עם רגליים על הקרקע

אחרונה חביבה גלוית הפתעה-גלויה שישית שנשלחה למישהי שלא יכלה להשתתף בהחלפה אבל חגית החליטה לשלוח לה גלויות בכל זאת וביקשה ממני (ומעוד בנות) לשלוח גם לה גלויה.

צד שני

הגלויות לא נשלחו ריקות אבל המילים הן אישיות אז הן לא מופיעות כאן. אפשר רק להגיד שהיו שם שני שירים מילות תודה ועוד כמה דרישות שלום מיוחדות.

לכו לדבר גלויות. רק טוב קורה מזה.