זוכרים את ההזמנה ללמוד רקמה חופשית במכונת התפירה ? בתיזמון מעניין התבקשתי מזוג חברים תמונות לחדר ילדים. מה שהכנתי לתאומים שלהם כשנולדו אתם יכולים לראות כאן. מה שקרה אחר כך אם להשתמש במילים שלהם זה שכל תמונה שהם היסתכלו עליה הם ישר חשבו שזה היה נראה יותר יפה עם זה היה תפור. ורקום. ועשוי מבד. ואז הם שאלו אם אפשר יהיה לתפור תמונות. ברור. (כאילו ? דא? שאני אפסח על היזדמנות לשחק בבדים?) היה תנאי מאד ברור  שאני לא אפרט אותו אבל מה שחשוב הוא שיצאתי לדרך.

הכנתי סקיצות ושלחתי להם לאישור (יחי טלפונים חכמים שמאד מפשטים את העניין...) ואחרי האישור ישבתי לעבוד.

הרבה חתיכות בדים שנשמרות בדיוק למטרות כאלה וזה מאד משמח כשהן יוצאות מהשקית, רקע לבן וחוט תפירה שחור במכונת התפירה. גם פליזלין ומגהץ. סך הכול לא הרבה מרכיבים. התוצאה תלויה ברובה בידיים שמזיזות את הבד...

יש מוטיב מרכזי שהוא באופן לא מפתיע-ציפורים...

הרקע הוא מסדרת הרקעים השניה של יעל יניב האחת והיחידה.

וכמה מזויות קצת אחרות

עוד אחת

ואחת אחרונה שבה גם רואים את חתימתי שנכתבה שם בעיקבות בקשה מפורשת של המזמינים.  

התמונות ימסרו ככה מפני שהכוונה היא למסגר אותן. הרעיון המקורי לשים תמונות שלי מאחורי מסגרת שייך לחברה אחרת אז לא הופתעתי .

תתחדשו פיצקלעך.