לאחרונה עשיתי ספירת מלאי של כל מי שקיבל ממני ספר תפור. הגעתי למספר שהפתיע אפילו אותי. לא מגלה כמה כבר עשיתי אבל כן יכולה לגלות שהכנתי ספרים ללא פחות מחמישה זוגות תאומים ושיש רוב לבנים ( למי שלא יודע הסטטיסטיקה לרגע הלידה היא שנולדים 51% בנים ו 49% בנות...). עם כל ספר שהתפרסם והתקבל בשמחה על ידיכם היו כמעט תמיד תגובות בסגנון של " בגללך אני שוקלת עוד תינוק..." וגם " בא לי ספר כזה אפילו שאין לי תינוק..." וזה גרם לי לחשוב לא מעט על לתפור ספר כזה למישהו בוגר. היה ברור שבעל הספר צריך להיות לפחות בשלב ראשון מישהו.מישהי שאני מכירה כי ההשראה לספר צריכה להיות כמובן-מי שיקבל אותו. לא יודעת איך זה אצלכם אצלי כשאני מתחילה לגלגל רעיונות בראש הם לעיתים לובשים צורה במציאות... ולכן כשהקיפודה הכי חמודה ויצירתית הזמינה חברות למסיבת יום הולדת קיפודית היה ברור מה היא תקבל במתנה.

קודם כל כי היא ביקשה... היא היתה אחת מאלה שהכריזו במפורש שבא לה לגמרי על ספר כזה לעצמה.
 אנחנו מכירות. קודם וירטואלית אחר כך על באמת. אני אוהבת אותה. אני מקווה שגם הפוך.

מלאת השראה האישה הזאת!
 מה נשאר? לבחור מה לעשות. אז במשך כמה זמן רשמתי לי כל מיני רעיונות שעלו בדעתי בקשר  לספר ואיך לממש אותם (וגם הייתי צריכה לעצור בשלב כלשהו כי בכל זאת הייתי צריכה לתפור כל דף...).

 לעבודה.

ספר אחד על ושל אשה אחת נפלאה.

גרסת הוידאו-קצת מעפנה אבל הכרחית לטעמי-אחר כך יש הרחבה בצורת תמונות.

אז עכשיו אפשר לפרט יותר ומבטיחה שבפעם הבאה נצלם כבר יותר טוב...

עוד משהו קטן-הספר יותר גדול מספרי התינוקות שאני מכינה, גודל הספר לתינוקות הוא 6X6 (באינטשים) והספר הזה הוא 8X8.

 כריכה

לפני שכולכם תופסים פה פאניקה.... לא רקמתי בעצמי, זאת מפית רקומה שרכשתי בשוק הפשפשים והתאימה לי פה בול .
 גם השדרה של הספר נעשתה ממנה.

כפולה ראשונה

והנה בפרוט יותר גדול

בדף הזה יש ינשופים וקיפודים והרבה אלמנטים של חג ההודיה שזה בכלל לא חג שלנו אבל חשבתי שהוא מבטא משהו שהמקבלת תאהב.

בדף השני יש אפילו "פעילות"! כיס עם גלויה .

הציור על הגלויה שייך לשם המקבלת (יעל...)

הצד השני הוא גם שלה  אבל מזוית אחרת (ואולי תגלו בעצמכם איך...)

הפכנו דף. כפולה שנייה.

צריך הסברים מיוחדים? נראה לי שלא.

אז רק קצת תקריבים

אני מאד מרוצה מהגיטרה הזאת... במיוחד מהעובדה שהצלחתי להכניס לה מייתרים...

בואו נהפוך דף.

קודם הטוסטוס

לקיפודה היה אחד כזה בדיוק ואני חשבתי שמגיע לו מקום של כבוד בספר.

שילוב של תפירה חופשית במכונה וצביעה בצבע אקרילי.

והלבבות?

הם מקפלים בתוכם גם את הלב הרחב של המקבלת וגם את האהבה שלה לחוטים ואת הדברים המיוחדים שהיא יוצרת מהם.

 הפכנו דף.

גם כאן ממשיך מוטיב היצירה ה"רכה" בחוטים.

ומנגד יצירה קשה בהרבה שאצלה נעשית על אובניים ואצלי נשארה בבד... ספלים פרחוניים.

כפולה אחרונה חביבה

אז ככה... כששלישית הבנים של הקיפודה שרתו בצבא התקשרו אליה מגלי צה"ל קולה של אמא וביקשו לראיין אותה. בכל זאת לא כל יום יש אמא לשלושה בנים בצבא. אחרי הרבה נידנודים היא נעתרה ובן השאר התבקשה להקדיש להם שיר.
 השיר שנבחר היה השיר הנהדר הזה

ולכן...
 הנה טווס ....(הנה הוכחה שכל בד בא יומו! זה יושב אצלי בסטאש מ 2010!!!)

ואוניה אחת עם שלושה תרנים ומפרשי זהב...

וקצת מקרוב

ואי אפשר בלי הקדשה נכון?

פעם ראשונה אפילו השארתי את "חתימתי" על היצירה.

 נבנתה לה קופסה והיא שוכנת בה לבטח

יום הולדת שמח קיפודה אהובה!

 אין שמחה ממני שהספר שלך היה הספתח למשהו גדול  גדול.