בשנה שעברה בערך בזמן הזה החלטתי לסרוג משהו לעצמי... היתה לי חבילה גדולה של צמר שקניתי בטיול לניו יורק ורציתי סוף סוף להשתמש בה. במקור חשבתי שאני אסרוג ממנה שאל היתה כבר דוגמה והכול אבל אז א. סרגתי מהדוגמה שאל לחברה ב. נזכרתי שאני לא הולכת בקיץ עם כתפיים חשופות אז השאל מיותר. חיפשתי חיפשתי חיפשתי ובסוף הגעתי לדוגמא הזאת. גם זה שאל אבל אני חשבתי שהוא יהיה יפה גם בתור צעיף. הייתי מרוצה מעצמי שהתחלתי לסרוג בסתיו ככה שבחורף אני כבר אהיה מוכנה. סרגתי סרגתי סרגתי סרגתי ואז קרה משהו מוזר ... עשיתי הפסקה מהסריגה, בטח כדי להכין דברים אחרים, מתנות לימי הולדת או משהו ולא חזרתי אליה. מידי פעם ניזכרתי ולא היה לי חשק לחזור לצעיף. מדכדך משהו. עד שלפני כמה ימים נחתה עלי טרפת סריגה. אי מאיין היא היגיעה וגרמה לי לחפש בחוסר מנוחה וכמעט בעצבים משהו לסרוג. באחר צהריים אחד היסתיים הצעיף המיותם . הטרפת לא עברה אבל לפחות היה לי צעיף חדש . אבל מה-לא נראה משהו. הצעיף נסרג מחוטים שהיו או 100% צמר או הכילו אחוזים ניכרים שלו  ונראה די חסר חיים בסוף הסריגה. החלטתי שזה הזמן לתרגל Blocking. Blocking היא שיטה שבמקור נועדה לתת צורה סופית ויפה לשמיכות סרוגות כלומר  למתוח אותן ולתת להם צורה מרובעת וישרה, ברם כל אביזר סרוג מצמר ירוויח מהשיטה. העיקרון מאד פשוט-מרטיבים את האביזר ונותנים לו להתיבש לאט תוך שסיכות מקבעות אותו לגודלו הסופי. אם זאת שמיכה ניתן ליישר אותה ואם זאת דוגמת תחרה למשל אזי השיטה מאפשרת "לפתוח" את בדוגמא כך שהיא תהיה ברורה ולא מדובללת. אני עקבתי אחרי ההדרכה הזאת שהיא מצויינת אבל החלטתי לצרף כמה תמונות משלי כדי להראות איך הגעתי לתוצאה הסופית. בשלב הראשון הרטבתי את הצעיף. נתתי לו להגיר מים עד שהוא היה רק לח. אחר כך פרשתי אותו על מגבת וגילגלתי אותו בתוכה כך שהמגבת תיספוג את עודפי המיים. כדי לקבע את הצעיף יש צורך לנעוץ אותו בסיכות  ולכן יש צורך במישטח כלשהו שאפשר לנעוץ דרכו. יש משטחים מיוחדים לבלוקינג עם סימונים והכול אבל אפשר גם לאלתר...אני פרשתי מזרן יוגה עליו מגבת ועליו את הצעיף הרטוב.

הנה ככה

ואז התחלתי לפרוש את הפרחים ולנעוץ אותם בסיכות למצב הפרוס שלהם. צריכים להשתמש בסיכות איכותיות שלא יחלידו.

רואים את הסיכות שמחזיקות את הפרח במקום?

ככה עוברים מפרח לפרח לאורך כל הצעיף...הנה הוכחה...

כן זאת אני.

אפשר לראות כבר בתמונה איך החצי השמאלי נראה גדול יותר ופרוש והחצי הימני קטן יותר ומכווץ.

עוזבים את הצעיף בצורה כזאת להתייבש לגמרי. לגמרי. אם יש לכם חיות בבית לא כדאי שהם יתעסקו עם זה. 

ככה זה נראה במצב היבש שלו.

משחררים את כל הסיכות מהמקום ולמרבה הפלא הצעיף נשאר כמו שהוא בדיוק ישר, שטוח ויפה.

לצורך הדוגמנות אפילו לבשתי ז'קט...

מקרוב...

הערה חשובה-כשמכבסים את הצעיף או כל אביזר אחר שעבר Blocking, יש צורך לחזור על התהליך. נעבור את הגשר כשנגיע אליו.

אז עכשיו יש לי צעיף חדש לחורף, טרפת סריגה שנרגעה זמנית והערה קולקטיבית מצד דיירי הבית " זה בשבילך? זה אפשרי בכלל?"

בקומונת " צומת צבעים" יזמה מיכלי הלוא היא arapax החלפת פינטרסט. פינטרסט למי שעוד לא מכיר (יש כאלה, כן יש...) היא תוכנה שמאפשרת לכל אחד ליצור לעצמו לוחות השראה-על המחשב הביתי. במקום לוח שעם או לוח מגנטי שעליו שמים תמונות חומרים צבעים טקסטורות (משהו שכל מעצב מתחיל נעזר בו כשהוא מגבש לעצמו רעיון) בונים לוח כזה על המחשב. בעיקרון כל תמונה שאי פעם הועלתה על מחשב יכולה למצוא את דרכה ללוח כזה. לאנשים שיש להם זיכרון ויזואלי מאד חזק( מודה באשמה...) והרבה פעמים אני זוכרת את התמונה אבל לא איפוא ראיתי אותה או איך חוזרים אליה זה ממש כיף. אפשר לסדר לוחות בנושאים שונים-ימי הולדת, ריהוט הבית, תיסרוקות כך שכשמחפשים למשל רעיון מסויים לשולחן חדש יהיה מקבץ של דברים שמצאו חן בעיננו ושאפשר לראות אותם באותו מקום. כמובן שכל לוח כזה הוא השראה בפני עצמו אבל יש גם לוחות שזאת הכותרת שלהן. הרעיון של מיכלי היה שכל אחת תיקח זמן לאסוף לה כמה קישורים כאלה שהם השראה בשבילה ואחר כך תקבל לוח של בת זוג ותכין לה משהו לפי לוח ההשראה שלה. מדליק ברמות, ברור שנרשמתי.

זכיתי לקבל את לוח ההשראה של רחלי גזית אחת החברות היותר יצירתיות שיש לי. שמחה גדולה. בלוח של רחלי היה המון לבן (הסיבה שאין קישור היא כי רחלי עשתה את הלוח שלה לא בפינטרסט אלה כמצגת ולא ניתן להעלות אותה לכאן...) והלבן הזה לא יצא לי מהראש.רוב הלבן היה בטקסטורות של תחרה והחלטתי לסרוג לרחלי שאל. מצאתי צמר נהדר שהיה תענוג לסריגה. פעם ראשונה שאני יכולה להגיד שהצמר רץ לי במסרגה ( הצמר הוא Pastel , super soft yarn של TeDdy ) הדוגמא היא מהאתר של LIONBRAND משהוא שכבר הרבה זמן שמתי עליו עיין.

הבלרינה הגדולה שלי מדגמנת

ככה הוא פתוח

והנה הדוגמה מקרוב

אחרי שסיימתי לסרוג חזרתי שוב ללוח של רחלי והחלטתי שעכשיו צריך גם משהו צבעוני להשלים את הענין כי בלוח של רחלי היו גם הרבה דברים צבעוניים.

אם כבר צמר אז עד הסוף. בטוח שהקולב הזה לא חלם שזה מה שיעשו לו...

אתם מצליחם לראות?

כן כן סרגתי את כל הקולב בחצאי עמודים. שוס לא נורמלי הייתי מרוצה מעצמי שלושה ימים תמימים. גם מהעובדה שמצאתי את הצמר המטורף הזה (בערך כל סמ שלו הוא בצבע אחר מה שגורם לכך שבאמת לכל תך יש צבע אחר...)או אולי הוא מצא אותי וגם מהרעיון.

הנה הם ביחד

וכמו שזה ככה על הקולב בניתי לכל העסק אריזה שגם היא לבנה וצבעונית כאחד ובעיקר גדולה מספיק כדי להכיל את הקולב עם השאל שעליו.

סליחה על האיכות של התמונה היא כבר צולמה בחפזה בבוקר המסירה.

ההחלפה נמסרה לרחלי אתמול עם איחולים שיהיו מספיק ימים קרירים בקיץ הזה (או לפחות לילות...) כדי שהיא תוכל להנות ממנו לפני בוא הסתיו.

הכול היתחל בשנה שעברה... עת ביום האחרון שלה פרסמה ברבימה רשימה ובה כתבה על כל הארנקים שתפרה ועל חיבתה להחלפות פרטיות. החלפות היו לי הרבה , פרטיות-אף לא אחת. מייד התחילה התכתבות עניפה שבסופה סיכמנו שאני אקבל ארנק מפס היצור המשובח של ברבימה והיא תקבל סלסילה סרוגה. גדולה. מייד ניקנה חוט והיתחילה הסריגה. יש משהו מאד מרגיע אפילו מדיטטיבי בסריגה. במיוחד כזאת שלאצריך להיסתכל בה על דוגמא כל הזמן, ליספור עניים ולמדוד כל 3 שורות. פשוט סורגים. תאריך הסיום היה גמיש ואני סרגתי וסרגתי. ואז היגיע סופשבוע מהחלומות שבו קיבלתי את הארנק שלי. תראו איזה חתיך !

 והוא חתיך גם מבפנים...

ואפילו אפשר ללכת איתו לבד כי יש לו רצועת נשיאה...

ביחד עם הארנק היגיעה  התנצלות שאני לא צריכה להילחץ. באמת לא נילחצתי. אבל שבוע אחר כך ניגמר לי החוט והחנות הודיעה לי שגם לה אזל ואין גם במחסן. יקח שבוע. אחרי שבועיים עדיין לא היה חוט. היזדמנתי לעיר אחרת ולא מצאתי את החוט המבוקש גם שם. עכשיו כבר כעסתי.חזרתי לחנות ואמרתי נו, נו, נו, לא יפה, לא עושים דברים כאלה ללקוחה ותיקה... אחרי שבוע היגיע חוט ואני חזרתי לנשום. ולסרוג.  הסלסילה די גדולה-בקוטר של 30 סמ' . נסרגה כולו בסוג של חבל כותנה בצבע טיבעי ,מסרגת קרושה מס' 4 ,חצאי עמודים שנסרגו רק בלולאה האחורית (back loop single crochet).

עשיתי לה בוק שבו היא מאחסנת את הצמר והמסרגות שלי.

התלבטתי אם להקשיח את הסלסילה  בשיטה הישנה של טבילה בעמילן אבל החלטתי שמכיו שהיא עומדת כל כך יפה כשהיא מלאה אז אין צורך. הסלסילה נתנה  כמעט חודשיים אחרי שהיא נתנה לי את הארנק -מזל שהיגדרנו זמנים גמישים.אני מקווה שהסלסילה בשימוש,הארנק עדיין בשלב הליטופים...