אוטוטו מסתיימת השנה אבל הפוסט הזה עדיין על נובמבר. למה? כי שם אני חוגגת יומולדת (מלא שנים תודה ששאלתם) ואני חוגגת אותו לא לבד אלא בחברה משובחת. כל שנה אנחנו מחליפים מתנות יומולדת משני צידי האוקינוס . אני תמיד מכינה (אלא אם מבקשים אחרת...) ואתם יכולים להזכר במה הכנתי בשנים קודמות (פה וגם פה)
הפעם כל הצדדים היו קצת חסרי מוזה... החלטנו שאולי השנה נוותר. בכל זאת אנחנו ילדים גדולים ואם אנחנו לא יכולים לחשוב על משהו שממש בא לנו אז הכל בסדר. ואז אני נזכרתי בזה
וביקשתי שישלחו לי. ואז מעבר לוקינוס נזכרו בתיק הוינטאג שתפרתי לחיילת לפני שנה וביקשו משהו דומה . איכשהו יצא שזכרתי את כל מה שגרם לי לדפיקות לב בפעם הקודמת שהכנתי ארנק כזה והצלחתי לישם את הכל. התוצאה היתה שזה נתפר בזריזות שיא ובלי אף תקלה . עפתי על עצמי...
תמונות להוכחה
חזרתי על הטריק של חיבור השרשרת בסרט במקום בטבעת
וקצת סטיילינג
עכשיו ככה-לחבילה שנשלחה אלי לקח קצת למעלה מחודש להגיע אלי. זה כמובן מפני שאת רוב הטיפול בה עשה דואר ישראל הידוע יותר בשמו החילזון הלאומי (האמת שזה עלבון לחלזונות שהם יצורים חביבים בסך הכל).
החבילה שאני שלחתי היגיעה לאחר שבועיים.
שתי החבילות היגיעו בדיוק באותו יום וזאת כנראה הוכחה לאיזה כוח קוסמי יש לאהבה וחברות.
אי אפשר להגיד שבגלל סיבה ספצפית, פשוט ככה יצא. חגים וטיול לחו"ל (היה מצוין, תודה ששאלתם!),הרבה יצירה אבל חלק גדול ממנה אי אפשר להראות עדיין.... וגם-החלטות חדשות וחישובי מסלול מחדש והרבה התרגשות (זה דווקא יגיע לפה אבל עוד לא).
אבל העיקר שאני פה נכון? מקווה שנשארתם גם...
אני עדיין בענייני ספרים. הספר הזה נתפר עבור טל ונעמי. את מה שתפרתי לטל כשהוא נולד אתם יכולים לראות כאן. כשנעמי נולדה כל המשפחה היתה בצרפת לשנה. רציתי לשלוח משהו אבל אז אמרו לי שעדיף לא. אז חיכיתי בסבלנות שיחזרו לארץ ובנתיים נעמי כבר בת כמעט שנה וטל בן כמעט שלוש. אז חשבתי מה יכול להתאים להם ותפרתי ספר פעילות. הספר הזה (שידוע גם בשם quiet book, או ספר מונטסורי) כולל בתוכו כל מיני פעילויות שהמטרה שלהם היא מלבד להעסיק ילד גם לפתח אצלו את כישורי המוטוריקה העדינה. כשהבלרינה שלי היתה קטנה קניתי לה ספר כזה-הוא היה די פשוט בעיצוב שלו אבל היא ואחר כך אחותה אהבו אותו מאד והוא העסיק אותן שעות.
הספר של טל ונעמי מכיל 6 פעילויות שונות הגודל שלו הוא 8X8 (באינטשים) או 20X20 (בסמ').
ככה מבחוץ
כפולה ראשונה
ולמה זה טוב?
בדף הזה מתאימים את הצורות-כדי שהם לא יתפזרו יש להם גם כיס וגם סרטים שמחברים אותם לספר.
בדף מנגד לומדים להשחיל שרוכים ולקשור אותם. כן, אני מודעת לעובדה שכיום כל נעלי הילדים מגיעות עם צמדנים (סקוצ'ים)...
הכפולה הבאה כבר יותר אישית.
למה? כי אם פותחים את הכפתור רואים שם כלב שדומה מאד לטיטו שהיה הכלב המשפחתי האהוב.
מכיון שכלבים תמיד יהיו חלק מהמשפחה זה רק מתבקש שידעו איך לחבר להם רצועה...
גם הכפולה הבאה יש לה קשר הדוק להווי משפחתי.
צד אחד מראה מחזור חיים של פרפר-יש על העמוד זחל, וגולם שכאשר פותחים את הרוכסן שלו מתגלה פרפר...
העמוד השני מראה עץ תפוזים שאת כולם אפשר לקטוף... ולהכניס לסל.
אמא שלהם אמרה ששניהם "עפו על זה" ושזה היציל אותה בנסיעה לסבא וסבתא אחרי הגן...
לאחרונה עשיתי ספירת מלאי של כל מי שקיבל ממני ספר תפור. הגעתי למספר שהפתיע אפילו אותי. לא מגלה כמה כבר עשיתי אבל כן יכולה לגלות שהכנתי ספרים ללא פחות מחמישה זוגות תאומים ושיש רוב לבנים ( למי שלא יודע הסטטיסטיקה לרגע הלידה היא שנולדים 51% בנים ו 49% בנות...). עם כל ספר שהתפרסם והתקבל בשמחה על ידיכם היו כמעט תמיד תגובות בסגנון של " בגללך אני שוקלת עוד תינוק..." וגם " בא לי ספר כזה אפילו שאין לי תינוק..." וזה גרם לי לחשוב לא מעט על לתפור ספר כזה למישהו בוגר. היה ברור שבעל הספר צריך להיות לפחות בשלב ראשון מישהו.מישהי שאני מכירה כי ההשראה לספר צריכה להיות כמובן-מי שיקבל אותו. לא יודעת איך זה אצלכם אצלי כשאני מתחילה לגלגל רעיונות בראש הם לעיתים לובשים צורה במציאות... ולכן כשהקיפודה הכי חמודה ויצירתית הזמינה חברות למסיבת יום הולדת קיפודית היה ברור מה היא תקבל במתנה.
קודם כל כי היא ביקשה... היא היתה אחת מאלה שהכריזו במפורש שבא לה לגמרי על ספר כזה לעצמה. אנחנו מכירות. קודם וירטואלית אחר כך על באמת. אני אוהבת אותה. אני מקווה שגם הפוך.
מלאת השראה האישה הזאת! מה נשאר? לבחור מה לעשות. אז במשך כמה זמן רשמתי לי כל מיני רעיונות שעלו בדעתי בקשר לספר ואיך לממש אותם (וגם הייתי צריכה לעצור בשלב כלשהו כי בכל זאת הייתי צריכה לתפור כל דף...).
לעבודה.
ספר אחד על ושל אשה אחת נפלאה.
גרסת הוידאו-קצת מעפנה אבל הכרחית לטעמי-אחר כך יש הרחבה בצורת תמונות.
אז עכשיו אפשר לפרט יותר ומבטיחה שבפעם הבאה נצלם כבר יותר טוב...
עוד משהו קטן-הספר יותר גדול מספרי התינוקות שאני מכינה, גודל הספר לתינוקות הוא 6X6 (באינטשים) והספר הזה הוא 8X8.
כריכה
לפני שכולכם תופסים פה פאניקה.... לא רקמתי בעצמי, זאת מפית רקומה שרכשתי בשוק הפשפשים והתאימה לי פה בול . גם השדרה של הספר נעשתה ממנה.
כפולה ראשונה
והנה בפרוט יותר גדול
בדף הזה יש ינשופים וקיפודים והרבה אלמנטים של חג ההודיה שזה בכלל לא חג שלנו אבל חשבתי שהוא מבטא משהו שהמקבלת תאהב.
בדף השני יש אפילו "פעילות"! כיס עם גלויה .
הציור על הגלויה שייך לשם המקבלת (יעל...)
הצד השני הוא גם שלה אבל מזוית אחרת (ואולי תגלו בעצמכם איך...)
הפכנו דף. כפולה שנייה.
צריך הסברים מיוחדים? נראה לי שלא.
אז רק קצת תקריבים
אני מאד מרוצה מהגיטרה הזאת... במיוחד מהעובדה שהצלחתי להכניס לה מייתרים...
בואו נהפוך דף.
קודם הטוסטוס
לקיפודה היה אחד כזה בדיוק ואני חשבתי שמגיע לו מקום של כבוד בספר.
שילוב של תפירה חופשית במכונה וצביעה בצבע אקרילי.
והלבבות?
הם מקפלים בתוכם גם את הלב הרחב של המקבלת וגם את האהבה שלה לחוטים ואת הדברים המיוחדים שהיא יוצרת מהם.
הפכנו דף.
גם כאן ממשיך מוטיב היצירה ה"רכה" בחוטים.
ומנגד יצירה קשה בהרבה שאצלה נעשית על אובניים ואצלי נשארה בבד... ספלים פרחוניים.
כפולה אחרונה חביבה
אז ככה... כששלישית הבנים של הקיפודה שרתו בצבא התקשרו אליה מגלי צה"ל קולה של אמא וביקשו לראיין אותה. בכל זאת לא כל יום יש אמא לשלושה בנים בצבא. אחרי הרבה נידנודים היא נעתרה ובן השאר התבקשה להקדיש להם שיר. השיר שנבחר היה השיר הנהדר הזה
ולכן... הנה טווס ....(הנה הוכחה שכל בד בא יומו! זה יושב אצלי בסטאש מ 2010!!!)
ואוניה אחת עם שלושה תרנים ומפרשי זהב...
וקצת מקרוב
ואי אפשר בלי הקדשה נכון?
פעם ראשונה אפילו השארתי את "חתימתי" על היצירה.
נבנתה לה קופסה והיא שוכנת בה לבטח
יום הולדת שמח קיפודה אהובה!
אין שמחה ממני שהספר שלך היה הספתח למשהו גדול גדול.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
