כשכותבים פרוטוקול לעבודה במעבדה (די דומה למתכון אבל הרבה יותר קשוח...) מציינים , די בהתחלה-מה ללבוש. הסיבה היא כמובן בטיחותית-על מנת למזער כמה שאפשר פגיעות במידה של תקלה או תאונה. הלבוש המינימלי הוא חלוק וכפפות אבל יכול לכלול גם משקפי מגן, מסכת פנים ובמעבדות מסוימות אתה נדרש אפילו להוריד את הבגדים שאיתם באת מהבית וללבוש ביגוד יעודי.

עכשיו תתארו לכם שכל מתכון שאתם קוראים היה נפתח במילים " יש ללבוש סינר..." האם הייתם אכן הולכים לחפש סינר ולא מתחילים לבשל/לאפות עד שמצאתם אחד? יכול להיות שהייתם מתרגלים לכך שלא מתחילים לבשל ללא סינר? או שהייתם פשוט מתעלמים? מצד שני יכול היה להיות לכם אחלה תרוץ למקרה של חוסר הצלחה " שכחתי ללבוש סינר..."

וכל זה כי לאחרונה יצא לי לתפור כמה וכמה סינרים-לי ולאחרים.

התחלתי עם ארבעה סינרים קטנים שנתפרו לתרומה . בפורום טקסטיל וליבוד (אותו אני מנהלת יחד עם שותפתי וחברתי מיכל פ.) משתדלים לפחות פעם בשנה לארגן משהו שהוא תרומה לקהילה והשנה נתרמו צעצועים עבודת יד לגן שנמצא במעון לנשים מוכות.

הנה הם הארבעה-צד אחד הם נתפרו מג'ינס וקנווס  (מה שחסך הצמדת פליזלין)

צד שני בדי כותנה

עוד אחד כזה נתפר ונשלח לילדון שהתחיל להתעניין בבישול. כאן כבר תפרתי בדי כותנה משני הצדדים ולכן לא יכולתי להמנע מהפליזלין (מרגישים שאני לא מתה על החומר הזה נכון?)

התבקשתי לתפור צבעים ודוגמאות שמתאימים לבנים (סינר זה כנראה נשי... מה שלא ממש מסתדר עם זה שרוב השפים הם גברים נכון?)

תכלת עם נקודות

משבצות קטנות בכחול כהה

הסינר הוא מהדרכה שכבר לא קיימת ברשת.

ואז ראיתי שגם אני זקוקה לחידוש המלאי והשמשתי לי שני בדי קנווס יפים לצורך העניין.

יצא לי אחד ירקרק ורומנטי משהו...

ואחד כפרי משהו...

קשקשתי מספיק. הולכת לחגור סינר ולבשל משהו.

פעם מזמן מזמן (טוב לא כל כך מזמן זה רק נראה ככה) כשגיליתי את בלוגוספירת היצירה  אחד הבלוגים הראשונים שהגעתי אליהם היה גם וגם וגם  הבלוג של חגית. על חגית אפשר לסמוך שתמיד יהיה שם מענין מיוחד מקורי וצבעוני.  וכדי לתת דגש למה שכרגע היצהרתי קמה חגית ופתחה בלוג חדש בשם יומני היקר שמתרכז כולו ביומנים חזותיים או בשמם היותר מוכר Art Journal. יומן חזותי הוא בדיוק כמו יומן רגיל רק שהוא משתמש בשלל טכניקות חזותיות כדי להגיד את מה שהוא רוצה.

כחלק משמחת הפתיחה חגית היציעה לשחק במישחק-היא העלתה לבלוג סקיצה והיציעה למי שרוצה להשתמש בה . הסקיצה היא בעצם סוג של כרטיס ביקור אישי קצת שונה ממה שבדרך כלל מקובל בכרטיסי ביקור. בן כל האנשים שישתתפו באתגר וישלחו דף יוגרל ספר שווה במיוחד-ספר שהוא היומן החזותי של האומנית פרידה קאלו.

זה היה יותר מידי דגדוג יצירתי בשבילי והתיישבתי עם הסקיצה  כדי לשחק. קצת היססתי-היו כמה נקודות בדף שהתלבטתי אם לכתוב ואיך לכתוב. בסופו של דבר הדף נראה כמו שחשבתי עליו בהתחלה ואני מאד מאד מאד אוהבת אותו.

אז מי אני ומה שמי?

הדף נוצר על נייר CANSON שהוא נייר שמשמש לציורי אקווראל ובחרתי בו כי הוא נייר עבה יחסית. הרקע הוא צבעי אקריל, הכיתובים במרקר שחור וכל התוספות נגזרו ממגזינים (בנין ודיור אם אתם חייבים לדעת ...)

קצת תקריבים...

ציטוט שאני מאד אוהבת (מהספר "בקצה מדרכת הרחוב" של של סילברסטיין האגדי).

 עוד כמה עובדות עלי...

ועוד כמה בחירות שלי...

אז אחרי לא מעט שנים שהבלוג הזה קיים אתם יודעים עלי (בזכות חגית!) כמה דברים שלא ידעתם קודם. כדאי מאד מאד ללכת לבלוג יומני היקר ולהסתכל על הדפים שעשו משתתפים נוספים.

כל אחד מהם עולם ומלואו.

אבל הכי כדאי שתשחקו קצת בעצמכם ותזמינו אחרים להכיר...

בקומונת צומת צבעים יזמה הילה של הפילים החלפה מאתגרת. למה היא מאתגרת? כי הכלללים הולכים ככה-מקבלים  5 חומרים מבת הזוג להחלפה ואפשר לעשות מהם מה שרוצים אבל- אסור להוסיף חומרים נוספים, אסור להשמיט חומרים.... מאתגר  או לא מאתגר? אני הוגרלתי (בפעם השלישית!) להיות בת זוג של t42 המוכשרת והנהדרת וזה מה שהיגיע ממנה

שלושה בדים-לבן, לבן עם דוגמא באפור ושחור ושחור עם דוגמא לבנה.

שקית עם כפתורים.

רוכסן שחור .

הרוכסן הזה כמובן ישר התחבר לי לתיק אבל הזזתי את המחשבה הזאת הצידה כי זה היה נראה לי לא מספיק מענין ופניתי לבדוק עוד אפשרויות... בערך כל יומיים בדקתי אפשרות אחרת ובסוף נכנעתי לתיק. מכיון שיש 3 בדים שונים יצא תיק טלאים. התיק מורכב מ15 ריבועים שונים ובגלל שלפחות לבד אחד יש כיוון יכולתי לשחק איתו גם בטלאים עצמם.

רואים ששיחקתי עם הכיוונים של הבד השחור?

הכפתורים נתפרו על הידיות לקישוט רק מהצד הקידמי והיו אתגר בפני עצמו  (איך תופרים כפתורים על רצועה  אחרי שהרצועה כבר מוכנה  ובלי שרואים מהצד השני את התפירה...) אבל בסוף גם זה נפתר (נו זאת החלפה מאתגרת והיא צריכה להצדיק את שמה)

מאחור התיק נראה אותו דבר מלבד הכפתורים

יש שני כיסים. הגעתי למסקנה שאני לא מסוגלת לנפק תיקים ללא אירגון פנימי כל שהוא, וכמה שיותר -יותר טוב.

התיק הזה לא גדול אז יש כיס לטלפון נייד (שהורכב משלושה משולשי בד שונים מקווה שרואים את זה בתמונה- תסתכלו על הכיוון של הפסים)

צילמתי בכוונה עם הנייד של גבר הבית שהוא רחב יחסית ויש מקום גם לעט (בורוד בטח שבורוד!).

ויש גם כיס סגור ברוכסן

היה כיף גדול התרגיל המחשבתי הזה!  t42 מאד אהבה את התיק ואמרה שהוא ישמש אותה וזה כמובן הכי משמח.

יש מצב שאני אכין עוד כמה תיקים כאלו עכשיו כשכבר פתרתי את כל המיכשולים בדרך. יש לא מעט אפשרויות ...

ולענין קטן מהשבוע שעבר-בלוג קנדי!

הזוכה שלנו היא NITZAN! ניצן מייל ישלח עד סוף היום כדי לתאםאת כל הפרטים! תתחדשי!

שמחתי מאד לראות אנשים חדשים-שמנתי לי מרוב מחמאות - וכמו שציינתי זאת היתה יופי של פתיחה לשנה החדשה!