בשבוע שלפני פורים נסעתי באופן לא צפוי ליומיים במילאנו. לא לנוח חס וחלילה...לעבוד. אני מתעבת נסיעות כאלה-מגיעים אליהן מרוטים ובאפיסת כוחות,מגייסים כוחות כדי לעשות את כל מה שצריך שם ואז חוזרים למגייסים כוחות כדי לעבור עוד שבוע מטורף כאן...נסעתי ביום ד' בערב וחזרתי בשבת בערב. ישר לתוך התחפושת של הפייה הצעירה. הפייה ידעה כבר די מזמן שהיא רוצה להתחפש לשף-היתה לה סיבה מצויינת-יום ההולדת שלה חל היום ולכן היא רצתה להביא לכיתה עוגה בפורים ואם כבר עוגה אז שף.... הילדות שלי ידועות בכך שהן יודעות מה הן רוצות וטוב שכך, והן קבלו את זה מאבא שלהן...לפייה גם היו הוראות ברורות איך התחפושת תראה "מכנסיים לבנים חולצה לבנה סינר וכובע..." מכנסיים וחולצה יש נשארו הסינר והכובע. מצאתי בד לבן ודי עבה (בשפה מקצועית הוא נקרא דריל) ותפרתי כובע לפי הדרכה שמצאתי ברשת. הסינר הוא סתם חתיכת בד מרובעת עם שני שרוכים ארוכים כדי שאפשר יהיה לסגור מקדימה. לקישוט תלינו לה עליו גם מגבת ובתוספת מגש עם כדורי שוקולד כל מה שכולנו רצינו לעשות זה Kiss The Chef

ביום ראשון הבטחתי לעצמי, נלך לישון מוקדם....

ביום ראשון נזכרתי שיזמו במקום העבודה שלי הבאת משלוחי מנות ביום שני והחלפה בין האנשים. מה לשים בפנים לא היתה בעיה אבל אריזה.???ממש לא התחשק לי ללכת על הגזרה המסורתית של צלחת עטופה בצלופן ונזכרתי שיש לי בבית שקיות נייר חומות כאלה שמשמשות לTake Away .מפה לשם נשלפה קופסת הקראפט שלי, מספריים, דבק ויצאה שקית...מה אני אגיד-אחרת...

אני אהבתי ומייד טענתי לעצמי שזאת שקית שהתחפשה-התחפשה לשקית מעוצבת...

בצד היה תלוי כרטיס קטן עם ברכות לפורים

בתוך השקית בנוסף לכל הממתקים התחבא החבר (או החברה) הזה...

מובן שכשחילקו את משלוחי המנות שלי היה היחיד שהיה ארוז ככה...גרסת הצלופן שלטה ללא עוררין ולרגע קצת התחרטתי שלא בחרתי בה.

מי שקבלה את המשלוח שלי היא מישהי שאני מאד מעריכה ולכן היתה לי הפתעה גדולה שהיא לא אמרה כלום בקושי תודה. את הגרבוב היא מיד העבירה לשותפה שלה לחדר שהתפעלה ממנו מאד ושיש לה ילדות קטנות.אני מודה שהופתעתי. אני יודעת שפעם הייתי נעלבת עד עימקי נשמתי.  מה שמלמד אותי רק שכנראה מאד קשה לצפות תגובות של אנשים גם אם עובדים איתם ומעריכים אותם וחושבים שמכירים אותם.

מה שבטוח-לא אפסיק ליצור.

אשמח אם תשתפו גם בחוויות שלכם.

.