למי מאיתנו לא היו ספרי צביעה כילד? כאלה שצבענו בתשומת לב בצבעי פסטל מתוך קופסה בצבע תכלת ומאוחר יותר בטושים... מקפידים (מי יותר מי פחות...) לצבוע רק בתוך הקוים, מרוכזים כולנו בתוך הציור ומשיחות הצבע על הדף. חוברות קטנות מודפסות על נייר דק (הטושים תמיד עברו לצד השני של הדף...), נושאי צביעה ילדותיים עם משטחי צביעה גדולים-כולנו עזבנו את השעשוע הזה לטובת דברים אחרים ברגע שלצבוע בתוך הקוים כבר לא היה אתגר. הרבה הרבה שנים זה נשאר ככה-נכון היו שינויים-נוספו עוד נושאים (במיוחד איורים מתוך סרטי ילדים שהעשירו את הרפרטואר) יש היום מבחר עצום של צבעים לילדים וכל אחד יכול להדפיס לילדיו במדפסת הבייתית מגוון של ציורים לצביעה משלל אתרים חינמיים. אבל... לילדים.

אז זהו שממש לא.

את העולם שוטף גל של ספרי צביעה ...למבוגרים!

לפני שאתם מעקמים את האף והולכים לקרוא במקום אחר קחו עוד כמה דקות לקרוא למה זה טוב בעצם...

אז ככה-צביעה היא פעולה מונוטונית ופשוטה. מצד אחד היא לא דורשת מאיתנו ריכוז מוטורי (התגברנו מזמן על הקושי להשאר בתוך הקו התוחם של אזור הצביעה) אבל היא כן דורשת מידה מסויימת של ריכוז-בדיוק את מידת הריכוז שנדרשת על מנת לא לחשוב על דברים אחרים. נחשו מה? זה בדיוק מה שעושים במדיטציה. כלומר פעולת הצביעה היא בעצם פעולה מדיטטיבית.

למה טובה המדיטציה? יפה ששאלתם, להמון דברים....היא מפחיתה סטרס (וכתוצאה מכך מורידה לחץ דם, משפרת את תפקוד מערכת החיסון ומונעת כאבים), היא משפרת את הריכוז את היצירתיות ואת יכולת הלמידה, היא עוזרת להתמודד עם מצבי לחץ חרדה ודיכאון... בקיצור משהו שכל אחד מאיתנו יכול להרויח ממנו.

אז עכשיו אחרי שאתם יודעים שזה טוב לצבוע אפשר לעבור לתכלס...

קבלתי מהוצאת כנרת זמורה דביר 3 ספרי צביעה למבוגרים-חדשים ומהממים כדי לנסות להתרשם ולכתוב אם אהבתי או לא (אהבתי אהבתי אל תהיו במתח!).פרסמתי כבר תמונות בפייסבוק וקבלתי המון שאלות והחלטתי לרכז את הכל פה כדי שיהיה נוח. ומכייון שאני בחורה יסודית עשיתי מחקר. קטן.

 קודם כל הנה הספרים

בכל אחד מהם יש 100 (כן מאה! ) ציורים שונים מודפסים על נייר עבה ואיכותי.  כמה עבה ? כזה שאפשר לצייר עליו במגוון גדול של צבעים והוא ישאר חלק יפה ולא יעביר צבע לצד השני. הוכחות? בבקשה.

ככה נראה הדף שבחרתי כדי לנסות עליו ... יש פה-עפרונות רגילים, עפרונות אקוורל, טושים וצבעי אקריל.

 ככה זה נראה יותר מקרוב.

צבעי עפרון

צבעי עפרון נוחים מאד לעבודה וקלים מאד לתפעול. ההמלצה שלי היא אבל שתשתמשו בסוג טוב, בעפרונות רכים -הקשים יוצאים קצת חיורים ולא מספיק מרשימים.הצביעה הזאת נעשתה בצבעים קשים (כמה קשים? בערך H2 למי שמבין) והיא... חיורת קצת.

עפרונות אקוורל

 הרבה יותר כיף. קודם כל העפרונות הרבה יותר רכים והצבעים עזים יותר וחוץ מזה אפשר לטעון את הצבע למכחול עם מיים ולקבל אכויות של ציור הרבה יותר מורכב. בתמונה אתם רואים מצד שמאל איך זה נראה יבש (רק עפרון) לעומת צד ימין שהוא כבר מורטב.

צבעי אקריל

זה כבר מצריך מכחולים ומים ועניינים אבל לא מדענית כמוני תרתע... עובד סבבה. בין הספרים יש מספיק דגמים שבהחלט ירויחו מצביעה בצבעי אקריל. כאמור לא עבר לצד השני של הדף והדף לא השתנה כתוצאה מהצבע.

טושים

הטושים שלי לא מאד איכותיים אבל ניסיתי באמת כדי לבדוק כמה הדף עומד בזה והוא עומד בזה לגמרי בכבוד. מי שיש לו טושים מקצועיים יותר  בטוח יכול להשיג תוצאות הרבה יותר מרשימות.

וככה אחרי שניסיתי את כל האפשרויות ניגשתי לכיף האמיתי-לבחור לי ציור ולצבוע אותו. בחרתי שניים מאד שונים וכל אחד נצבע בטכניקה אחרת.

המנדלה הזאת נצבעה בעפרונות צבעוניים.

לעומת הציור הבוטני הזה שנצבע בצבעי מים

שניהם היו הנאה גדולה בלי קשר לטכניקה.

ולמי שצריך תזכורת-הספרים הם של הוצאת כנרת זמורה דביר, אפשר להשיג בסטימצקי וגם בצומת ספרים ועכשיו במחיר מיוחד של 99 שקלים לכל השלושה.

מאחלת לכם שעות של כיף והנאה.

הרבה פעמים אני לא מתכננת מה אני הולכת ליצור... כלומר אני יודעת לתת לזה כותרת נניח תיק או צעיף אבל איך זה בדיוק יראה זה הרבה פעמים נקבי על ידי החומרים שיש לי מתחת ליידים. אני יכולה לפתוח את סטוק הבדים ולגלות שיש לי מעט מידי מבד מסויים אבל המון מבד אחר והוא יקבע למשל שהגיזרה של התיק תהיה שונה ממה שחשבתי. בעיניי זה חלק מהכיף-להשאיר חלקים של אי ודאות והפתעה. הכי כייף זה לפגוש בחומר ושהוא לבדו יכתיב מה יעשה ממנו. זה לצערי יותר נדיר אבל קורה. כל זה כדי לספר שאחותי בקשה שאתפור לה משהו לחברה טובה. מישהי שילדה כבר לפני כמה חודשים טובים  בן אחרי שתי בנות . סוכם על מגבת מפלצת כמו שתפרתי לניצן ועל שני צעיפים דומים למה שתפרתי פה.

קודם כל הלכתי לחפש מגבת. מצאתי. בכתום. איכשהו היה לי קשה לדמיין מפלצת כתומה. מה חשבתם שאני מושלמת? והכתום הספציפי הזה של המגבת כל הזמן היזכיר לי שועל-רק שלא היה לי מושג איך לתרגם את המגבת הזאת למשהו שועלי. אבל השועל התעקש להישאר אז  זרמתי איתו.

אחרי שהוא נולד הוא ישר ברח לו לבין העצים להסתתר

מכיון שעקשנות וסבלנות זה לחם חוקו של כל מדען אז היה ברור שזאת רק שאלה של זמן עד שאני אצליח להתקרב כדי לתפוס תמונה יותר מקרוב

ואפילו קלוזאפ פרצופי

השלב הבא היה שהוא נתפס ונארז בצלופן ומפאת כבודו לא נראה פה תמונה...

השועל הזה ינגב באהבה תינוק אחד חמוד. שתי האחיות הגדולות שלו יקבלו כל אחת צעיף (חורף אתה נדרש להתייצב כבר...)-צד אחד פליס וצד שני בד.

במיוחד להתכרבלות במעיל, בדרך לבית ספר או לחוג,

גם פיקניק חורפי עם שמיכה ספר וחטיף הולך טוב עם צעיף...

 (הספר מומלץ ביותר ).

ומה השועל אמר? האמת שאין לי מושג אבל להקה אחת כתבה על זה שיר שהפך ללהיט ויראלי...מסתבר שגם כשאין לך מה להגיד אתה יכול להיות מפורסם. (ותודה לשתי הבלרינות שלי שדואגות לעדכן את אמא שלהן  בכל מה שבאמת חשוב...)

אני  די נרתעת מטרנדים. לא משהו מכוון-פשוט כשאני מתחילה לראות משהו בכל מקום זה הרבה פעמים פשוט ממאיס את עצמו עלי. די מפתיע בהתחשב שבסך הכול אני די מיינסטרימית. יש אבל כמה קווים אנרכיסטים... שיהיה מענין.

מכירים לוחות גיר? אני חושבת שהן היתחילו בכלל ממסעדות-דרך נוחה לכתוב את התפריט המשתנה.

אבל אז מישהו החליט שהם ממש מדליקים והחליט להוסיף אותם פשוט בכל מקום...

הנה לוח לתכנון חדשי עם מקום לכתוב המון דברים בכל יום...

תוכנית הושבה לחתונה...

בית בובות בחדר ילדים...

איפושהוא לפני שנה החלטתי שגם אני צריכה כזה. מה זאת אומרת צריכה ? ח-י-י-ב-ת ! למטבח... עשיתי. שנה הוא היה תלוי לו בנחת ושימש אותנו בהנאה גדולה ולפני שבוע בדיוק הוא צנח מהקיר והיה ברור שהוא טוטאל לוסט. מכיון שהיה ברור שאי אפשר לוותר עליו (" אוף ריק לי בקיר...") הכנתי אחד נוסף.

על הדרך צילמתי לכם את כל התהליך כדי שתראו כמה זה קל ותכינו אחד לעצמכם.

מ-ת-ח-י-ל-ים

מה צריכים?

מסגרת כלשהיא-אני קניתי את שלי מאיקאה.

מדבקת לוח גירי- אני קניתי את שלי מהחנות של יעל יניב המוכשרת במרמלדה והיא היספיקה לשני הלוחות.

משטח חיתוך (אני השתמשתי במשטח המתרפא שלי), סכין חיתוך, וסרגל שטוח (אני השתמשתי בסרגל חיתוך הבדים שלי Lip edge ruller)

השלב הראשון הוא לפרק את המסגרת-כמו שעושים כדי להכניס פנימה תמונה.

עכשיו יש שתי אפשרויות-

1.אפשר להדביק את מדבקת הלוח הגירי ישירות על הזכוכית. זה מה שעשיתי לפני שנה. זה מאד נוח אבל.... כשהמסגרת צנחה מהקיר אי אפשר היה להשתמש שוב בלוח כי הזכוכית התנפצה.

2. לצפות לוח קאפה. היתרון-אם קורה משהו למסגרת-עדיין אפשר להעביר את הלוח למסגרת חדשה. זה מה שאני הולכת להדגים.

מניחים את לוח הזכוכית על לוח הקאפה ומסמנים עליו את הגודל.

בודקים שהלוח ניכנס בנוחות לתוך המסגרת. די בטוח שתצטרכו להוריד כמה מילימטרים מכל צד כדי להבטיח שתוכלו אחר כך להכניס את הלוח וגם "לנעול" אותו מאחור.תראו בתמונה שרואים את הווים הקטנים שאמורים לאבאח את הלוח בבירור מכל הצדדים.

מניחים את לוח הקאפה על צד שמאל של מדבקת הלוח הגירי. יש עליה סימונים של משבצות להקלת הגזירה.

כאלה

 

חותכים את מדבקת הגיר ככה שמכל צד יהיו שוליים של לפחות שתי משבצות.

ועכשיו מניחים את לוח הקאפה על משטח ישר ומקלפים רק קצת מהצד האחורי של מדבקת הלוח הגירי.

אמרתי קצת...

את הקצת הזה מצמידים ללוח הקאפה תוך כדי שמקפידים שלא תהיינה בועות. נעזרים בסרגל. (תכף תמונה!) לא לשכוח שהשארנו שוליים!

הנה ככה.

עכשיו יש שתי אפשרויות

מה שאני עשיתי הוא פשוט להחליק את הסרגל שלי באיטיות על המדבקה. מכיון שהסרגל היה מספיק רחב ומספיק ארוך הוא דאג לכך שלא יווצרו בועות וגם דחף בעדינות את הדף האחורי שמגן על המדבקה.

אפשרות שניה שטובה אם אין לכך סרגל מספיק ארוך אבל יש לכם עוד זוג ידיים שעוזרות לכם הוא למנות את אותו זוג ידיים על הסרגל והוידוא שהמדבקה נדבקת חלק ובלי בועות בזמן שאתם משחררים לאט לאט את הצד שמגן על המדבקה.

ככה

ברור כל כמה סנטימטרים מרימים את הסרגל ובודקים שבאמת אין בועות. אם יש לא להבהל- לשחרר בזהירות את המדבקה ולהדביק אותה שוב תוך כדי החלקה על המשטח.

כמעט סיימנו...

הופכים את הלוח כשהמדבקה כלפי השולחן. רואים לוח לבן עם שוליים שחורים. גוזרים את הפינות

מדביקים את השוליים כך שיעטפו את הלוח

מתקינים את המתלה על הלוח האחורי של המסגרת.

מכניסים למסגרת את הלוח שמצופה במדבקה ומעליו את הלוח האחורי המאבטח. מקפידים שכל הווים שמאבטחים את הלוח אכן בולטים ורואים אותם. יכול להיות שתצטרכו להשתמש בסרגל מתכת כי להכניס את שני הלוחות למקום.מכופפים את הווים כדי להבטיח את הלוחות.

אם אתם כמונו ואוהבים שכלי הכתיבה תמיד זמין זה הזמן לאבטח אותו כאן מאחור.

את הטוש קניתי אצל נתנאלה.

זהו סיימתם.

תולים על הקיר

משתמשים...

אצלנו הוא משמש לפרוט של תכולת האוכל המבושל במקרר עקב ריבוי המיקרים של " אין מה לאכול בבית הזה..." כשבמציאות המקרר מסוגל להאכיל גדוד.

הכותרת משתנה לפי מצב הרוח של שפית הבית.

מקווה שההדרכה היתה לכם שימושית. מזמינה אתכם להכין  לכם לוח כזה והכי אני אשמח אם תראו לי איך יצא.