באחת הקומונות שאני חברה בהם התארגנה החלפת ריקמה. ברור שנרשמתי.קודם כל זה משהו שבא מהבית. אף מפה אצל סבתא ואמא שלי לא נקנתה בחנות-כלומר היא נקנתה-בתור חומר גלם-בד, חוטים, דוגמא והרבה שעות ריקמה. כשהייתי בבית ספר יסודי עוד היו שיעורי מלאכה ולמדנו לרקום-תך גיבעול, תך שרשרת, תך שליבה , מענין אם יש עוד שיודעות את שמות התכים בעיברית.
בשנים שבהם יצירה היתה משהו מאד מצומצם בחיים שלי הדבר כמעט היחידי שעשיתי היה לרקום. הנה דוגמא למה שעשיתי-כל תינוק שנולד והיה יקר לליבי קיבל אחד כזה. לדעתי עשיתי לפחות עשרה כאלה התמונות פה הם כמובן של מה שנשאר לי בבית לבנות הפרטיות שלי כל השאר חולקו. (סליחה על איכות התמונות-צולמו בלילה עם פלאש-לא משהו בכלל...)
איכשהוא אבל לא התחשק לי לרקום רקמת צלבים בא לי משהו אחר.
כמו תמיד אני מחכה לראות מי בת הזוג שקבלתי להחלפה ולראות מי היא ומה היא אוהבת. הפעם קיבלתי את dasdas שלא יצא לי אף פעם לפגוש או להכיר אבל כשקראתי שהיא אוהבת ליצור שרשראות צבעוניות ידעתע מה אני אכין לה. כמו תמיד הבולגריה שבי לא יכלה "סתם" לרקום והייתי חייבת לשלב את הריקמה במשהו שימושי ומה יותר טוב מאשר מיתלה לתכשיטים??? ומיתלה לתכשיטים כדאי לו שיהיה מקושט בגנדרנית....
אז הינה היא הגנדרנית שלי...קרינולינה, מגדל תלתלים ופרחים בשיער....
רקמתי אותה על סאטן (אם כבר גנדרנות אז עד הסוף) מה שלא הקל על הריקמה ובסופה גיהצתי אותה על מקשיח כדי ליצב אותה.
מצד אחד שלה אפשר לתלות שרשראות (אוסף פרטי, הבלרינה)-על הסרט המוזר הזה עם הלולאות חשבתי יום אחד ולהפתעתי כששאלתי בחנות הסידקית היסתבר שיש להם בדיוק מה שחשבתי עליו-אין כמו לראות פנטזיות מתגשמות...
ומקרוב יותר
בצד השני שלה אפשר לתלות עגילים, בד תחרה מתוח על רקע והחורים משמשים לתקוע את העגילים (וריאציה שלי על הדרכה של נתנאלה)
ומקרוב (בעיקר כי מאד מוצא חן בעיני הבד שמציץ מתחת לתחרה)
סליחה שהיא מצולמת בקטעים-פשוט אי אפשר היה לתפוס את הכול בפריים וגם להבין מה רואים שם.
היום היא היגיעה ליעדה ונימסר לי שאוהבים אותה.
לא יודעת מה איתכם אבל אני קבלתי חשק להמשיך לרקום. יש למה לצפות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
