ככה נראית היצירה החדשה שלי... סתם.... ככה היה הטיול המשפחתי האחרון שעשינו. נסענו לנו ל-10 ימי כיף בארצות השטוחות -הולנד ובלגיה.

איכשהוא קצת מוזר לי לכתוב כאן על הטיול הזה-מכמה סיבות. קודם כל המון נכתב ברשת על שתי הארצות הללו. איפוא לקנות ומה לעשות ומה לאכול ואם אצטט את כל מי שכתב אז זה יהיה מעייף למדי. אז זה המקום להגיד תודה קולקטיבית ! גם אם לא בכל המידע עשינו שימוש לפחות נהננו לקרוא.

חוץ מזה זה הטיול הראשון שעבר תעוד כבר במהלכו. כן סוף סוף. אז למה אני כותבת גם פה?  ככה (וככה זה כן תשובה)

אז אני לא הולכת פה להמליץ איך לטייל ולאן להגיע  אבל כן יהיו כאן מחשבות ותובנות . שלי. אישי לגמרי.

מ-ת-ח-י-ל-י-ם!

יצאתי לי לדרך מצויידת במחברת עבודת יד (יש לי כמה כאלה שמסתובבות ללא תכלית והחלטתי להשמיש אחת), וקלמר ובו-עפרון (2B), מחק , מחדד, עט ג'ל כחול, מרקר שחור, דבק סטיק, ו... ארבעה גלילי ואשי טייפ. כל טיול ללא יוצא מהכלל אני אוספת את הכול-כרטיסי מוזאון, כרטיסי רכבת, בורשורים , קטלוגים,... יו ניים איט... הכול חוזר איתי הביתה כי זה כל כך יפה ואני חייבת לעשות עם זה משהו. ואז חוזרים ומתחילים לכבס, לשלוח מיילים, לבשל, מצגת לעבודה, טלפונים... כמה שנים אחר כך אני מוצאת את השקית שבה שמרתי את הכול ובכאב לב זורקת הכול לפח. ובכן אני לא רוצה להגיד לא עוד ,בכל זאת זה היצליח לי רק פעם אחת, אבל הפעם היצלחתי.  בתחילת כל יום בזמן שאני סיימתי את התארגנויות הבוקר (כי מי אם לא אמא יודעת לתקתק בוקר?) ישבתי לי לכתוב מה עשינו יום קודם.  בסוף הטיול המחברת הריקה הפכה להיות יומן מסע.

ככה זה נראה מבחוץ...

תמונות מבפנים עוד מעט.

נחתנו בבלגיה אחרי לילה כמעט בלי שינה. התארגנות זריזה במלון (שהיה נהדר ומפנק) ויצאנו לשוטט בבריסל. מה הדבר הראשון שאתה נתקל בו בבריסל?

צ'יפס

מה הדבר השני?

שוקולד

איך לעזאזל הם נשארים רזים?מילא השוקולד מה זה כל המיונז הזה?????

אני בוחרת להראות כאן  תמונות קצת אחרות מהטיול שלנו-יותר אנקדוטות של טיול...

אוהבים את TINTIN הבלגים... מוקדשים לו בוטיקים וגם מציירים אותו על בנינים.

תותים בשוקולד זאת המצאה גאונית

לא מפליא שזה גודייבה נכון? הבלרינה סיכמה את זה במשפט, "  Euros well spend "

יש ביקור במוזיאון השוקולד. המוזיאון עצמו די חובבני אבל ההדגמה של השוקולטייר בסוף היתה שווה.

יש אור עד השעה 22:00. למרות זאת כמעט הכול נסגר בשעה 18:00. את הבלרינות זה תיסכל נורא. אני דווקא חשבתי שזה מעיד על חוכמה. גם לאנשים עובדים מגיע להנות משעות אור עם משפחה וחברים.

הנה זה מתועד

למחרת אנחנו נוסעים לבלות יום בברוז'. יום מוצלח שמורכב ממינון טוב של שמש, מים, שוקולד ואהובים (לא בהכרח בסדר הזה).

אנחנו תמיד שמחים  לפגוש את עצמינו במקומות לא שיגרתיים...

בטיול הזה הבנתי מאד בעוצמה כמה גדולות הבלרינות שלי (טפו טפו טפו חמסה חמסה). עזבו את זה שהן בעצם תכננו את הטיול (כי הם בחופש ויכולות לקרוא את כל הספרים והאתרים... אלמנטרי לא?). אם אתם מבני המזל שילדיהם אוכלים הכול לא תבינו את כיף שבטיול שבמהלכו לא נכנסים למקדונלד אפילו פעם אחת. באמת. אתם מוזמנים לקרוא שוב את המשפט האחרון.הן סוחבות מזוודות ושקיות,  הן מצלמות (ויש להן עיין טובה וחוש נהדר לצבע וקומפוזיציה). הן שותפות לכל מה שקורה. ומפרגנות. נכון אני בטוחה שגבר הבית התבאס מזה שהוא לא היכיר אף שיר בתחנת הרדיו שהן התעקשו לשמוע (QMUZIK בבלגיה ו -SLAM FMבהולנד אם זה אינפורמטיבי עבורכם ). למה? " טוב זה כי אם אתה כבר שומע מוזיקה אז אלה שירים עתיקים..." מצד שני  הן גילו שיש לי כישרונות שאין להן-אני שורקת. יפה אפילו.

אז לפי התכנון שלהן בילינו את היום הבא בחלקו מתחת לאדמה-במערת נטיפים. היה מרהיב במיוחד ענין הנהר שנכנס כולו לתוך המערה ויוצא ממנה גם.

זה המקום להודות שוב ושוב לדנה ישראלי על קורס הצילום המצוין שלה. התמונות האלה בחשכת המערה (בלי פלאש!) הן בזכותה לגמרי!

אחר כך המשכנו את יום חיק הטבע שלנו ונסענו לנו במרחבי הנוף שיש לו צבע אחד בלבד-ירוק. אני מאד אוהבת ירוק אבל לא אוהבת להוריק. באמת שניסיתי שלא אבל לא היצלחתי. אוף כמה שזה יפה. טוב בואו לא נהיה קטנוניים -יש גם כחול, בעיקר בצורה נוזלית.

והנה זה מתועד

 רגע אתם צריכים תקריב על הוואשי טייפ המגניב (קניתי אצל דפי במסטיקים אבל יש בעוד מקומות)

למחרת כבר היינו ביום חצי חצי-חצי יום בבלגיה וחצי יום בהולנד.

הדרכים הירוקות נשארו

 וכמות הכחול רק התעצמה

נסענו לביקור בדלפט שידועה בחרסינה המצויירת והכחולה שלה (אחת הדוגמאות לכך שיש דברים שהסינים יודעים לעשות הרבה יותר טוב והרבה לפנינו). השמיים התאימו את עצמם לאוירה הכחולה

וקבלנו קצת דפיקות לב בגלל גברת GPS שהיתה ממונה על הניווט בטיול.

אז ככה:

כשבצד ימין יש תעלה לא משנה כמה פעמים תגידי לפנות ימינה-אנחנו לא פונים.

לא חייבים להוביל אותנו דרך כל הרחובות הצדדיים של העיר...

לחנות במקביל לתעלה , ולא אין גדר, זה מאתגר ומלחיץ...

לתשומת ליבך להבא.

בסך הכול שוטטנו לנו בנעימים בעיר נהנינו (שוב) משמיים כחולים מאד

 ואם הקינוח הוא stroopwafel  ועוד כזה שנעשה במקום, אז אפשר לקרוא לזה אחלה יום.

המשך בקרוב.

זוכרים את הספארי הזה? לא להאמין אבל זה בדיוק שנה מאז... וממש לא התכוונתי להפוך את זה למסורת אבל תכף תראו למה פתאום מצאנו את עצמנו בעוד ספארי מהכורסא והפעם למתקדמים...

מדובר באותו חור מזגן ובאותה להקת דרארות... השנה לא התרגשנו כשראינו אותם חוזרים לאותו מקום-הסקנו שבשנה שעברה כנראה היה מוצלח אז חזרו. מידי פעם העפנו מבט-בכל זאת הם מקימים הרבה רעש- וחזרנו לעניננו. ואז התחלנו לשמוע קולות חדשים-בדרך כלל מוקדם בבוקר. הצצה מהחלון גלתה תגליות חדשות ואנחנו שלפנו את המצלמה וחזרנו לשחק בלהיות צלמים של נשיונל ג'אוגרפיק. התמונות צולמו על ידי, גבר הבית והפיה.

בוקר טוב! איך ישנתם??

עוד לא אכלנו שום דבר....

גם אני, גם אני !

 

אמא!!!! איפוא את????

למה אתה תמיד ליד החלון?????

אמא תגידי לו... הוא דוחף....

יש!!! גם אני ליד החלון!

כבר צהריים... מה עם איזה נשנוש קטן?

יאללה... אוכל ושלף שטונדה....

אם כבר אני שומר על הגוזלים לפחות נעשה קצת כושר... היפוכים...

שיווי משקל...

ואקרובטיקה...

עכשיו ככה:

עוד לא ראינו אותם מתאמנים בתעופה....

מענין אם גם בשנה הבאה הם יבואו...

אני יכולה להיות ריצ'רד אטנבורו? יש לי כבר את הקידומת המתאימה ואני יודעת לעשות יופי של מבטא בריטי.

קודם כל הבהרה-אריות לא תראו פה. בכל זאת זה מהכורסא (טוב כמעט מהכורסא בעצם מהכיסא בחדר עבודה). אבל מה יותר מתאים לי מלראות ציפורים? ועוד לא ללכת לשום מקום אלא שהן תבואנה אליי? הכול היתחיל מזה שבאזור שלנו יש המון דרארות. למי שלא מכיר דרארות הם תוכים ירוקים שהשתלטו על כמה אזורים בארץ. במקור הן כנראה היתחילו מזוג שברח, או כמה, והתרבו והתרבו. ...הן ציפורים מאד קולניות די תוקפניות ויפות. הציפורים הבוגרות הן ירוקות עם מקור כתום אדום מין"מחרוזת" מסביב לצואר ונוצות זנב ארוכות בגוונים שנוטים מצד אחד לצהבהב ומצד שני לתורכיז בזנב.

לדעתי זה זכר

וזאת נקבה

או שלהפך...

למטסים שלהם מעל הבית התרגלנו מזמן אבל שבת אחת בבוקר התעוררנו האיש ואני לצלילי פיטפוט בלתי פוסק. נכון שבכל מיני ספרים כשמתארים תוכים מתארים אותם כמפטפטים? עד לאותו רגע חשבתי שזאת מין האנשה של הסופר אבל באותו בוקר זה היה מאד ברור-הם ממש נשמעים מפטפטים-אמנם בג'בריש אבל פיטפוט. הצצה מבעד לחלון גילתה שעל קיר הבית ממול יש חור במקום שפעם נכנס לשם צינור של מזגן. עכשיו ישבה שם להקה שלמה-על המזגן, חבלי הכביסה ואדני החלונות. אחד מהם היה עסוק מאד בלהרחיב את החור-השאר כנראה נתנו עצות.

תראו מי עוד התעורר מהם

זה לקח להם לא מעט זמן אבל בסופו של דבר הם הירחיבו מספיק את החור כך שאחד מהם יכול היה להיכנס פנימה.

כאן כבר היתרגשנו-אף פעם לא יצא לנו לראות קינון כל כך מקרוב. מובן שבכל היזדמנות היסתכלנו עליהם (זה לא קשה הפיטפוטים שלהם מיד מעידים שמישהו היגיע לאזור) ומובן שציפינו לראות-גוזלים....

אבל להם לא בער כלום-נשים בטח מבינות על מה אני מדברת זה כמו השלב הזה בהריון שכולם שואלים אותך מתי את יולדת ואת לא מבינה מה כל כך בוער להם...ראינו אותם מבקרים כל הזמן את החור הזה נכנסים יוצאים אבל חוץ מזה שום דבר. בשלב מסוים אני סברתי שיש שם ביצים עקרות ולכן זה נמשך כל כך הרבה זמן .

לפני שבוע בדיוק התרחשה מול החלון שלנו דרמה -קודם כל כל היום הם הירעישו באופן יוצא דופן-בכל פעם שהצצנו ראינו את כל הלהקה על הקיר ולא ממש הבנו מה קורה. אחר הצהריים עוד מישהו נמשך על ידי הצרחות והפיטפוטים ולחור היגיע באז... הוא נעמד על שפת החור פרש את הכנפיים שלו על הקיר כדי להתיצב וניסה לשלוף משהו מתוך החור-בשלב שפלומה היתחילה להתעופף באויר הפיה ואני ברחנו בבכי אז תסלחו לי שאין תמונות שלו....

בסוף הם היצליחו להבריח אותו והיה שקט גדול מאד. ואז האיש טען שהוא רואה משהו קטן שזז בתוך החור. אני סברתי שהוא מדמין אבל מאותו רגע היתחילה משמרת מול החור כדי לנסות ולתפוס את מי  שמסתתר בפנים.

והנה הוא

למי מיכם שהוא נראה כמו הנקבה אני יכולה להבטיח שהוא לא. הוא הרבה יותר קטן והמקור שלו בצבע הרבה פחות עז כמו גם כל הנוצות שלו. אני פשוט לא בטוחה שזה עובר כל כך טוב בתמונות.

מובן שאנחנו לא יודעים אם הוא אחד או שניים אבל הוא נראה די טוב וכנראה שבמהלך השבוע הוא התעופף משם כי כבר לא ראינו  אותו ולא את הבוגרים חוזרים את החור.

ואיך כל זה קשור ליצירה??? קודם כל צאצאים הם יצירה לא??. יצירה שכולנו מתיחסים אליה הרבה פעמים כמובן מאליו אבל היא כל כך לא ככה.

חוץ מזה לא הכול פה סיפוקים מיידיים-סבלנות.