לא יודעת מה איתכן אצלי יצירה היא תמיד משחק של אסוציאציות.... מילה שמעלה תמונה וגוררת תמונה אחרת ועוד מילה שצצה ואז... בינגו ... יש רעיון.הרבה פעמים החלק הזה הוא שלוקח הכי הרבה זמן בתהליך. תלוי כמה מהר הסינפסות שלי החליטו לתפקד. במקרה של חתול בשק למשל -הן הלכו לישון. נו מה כבר אפשר להגיד על חתול בשק?חתול זה ... חתול-חמוד, צמרירי, שורט לפעמים. ושק?

טוב מהתחלה-חתול בשק חתול בשק חתול בשק חתול בשק....אוף. עזבתי.

 חזרתי לחתול ולשק שבוע לפני הדד ליין שלו. חננות  לא יכולות לא לעמוד בדד ליין. רק ארמגדון ידחה דד ליין. אז התחלתי שוב.

חתול חתול חתול... לא הולך. שק ,שק ,שק ,תיק שק, מרק תיק... בינגו!כי זאת עליכם לדעת-תיקים ללא חלוקה וארגון פנימיים זוכים אצלי לכינוי מרק תיק. אין לי כאלה. זה די מגביל אותי בקניית תיקים אבל אני לא מסוגלת. פשוט לא מסוגלת להכניס את היד לתיק ולחטט בו חצי שעה כדי להגיע למפתחות או לעט או לטלפון הניד(שכבר מזמן הפסיק לצלצל...).

אז החלטתי שהחתול בשק שלי יהיה -ארגונית לתיק. הסתכלתי על כל מיני דוגמאות והמצאתי אחת ממש פשוטה. אחרי שתפרתי אותה התיישבתי מהר ותפרתי עוד שתיים.

מבפנים

והנה היא מדגמנת את תכולת התיק שלי מכל מיני זויות

נחתול הוכנס כלאחר כבוד לתוך שק.... השק היה שקית בד דקיקה מתוך כוונה שאחרי שהחתול יצא מהשק הוא יוכל לשמור עליו בביטנו לזמנים של שופינג ספונטני! (ואין תמונה כי ... נו ברור כי החתול אכל לי את השק המורה והוא כבר לא אצלי!)

****

החתול והשק ניתנו להגר במסגרת החלפה שהנושא שלה היה חתול בשק ושארגנה חוצנית אחת מהממת. חתול נוסף (בלי שק) נשלח לעוד חברה מהממת. אחד נשאר אצלי (סופסוף אפשר יהיה לקנות איזה תיק שאני רוצה!) ואחד אני עוד חייבת לתפור כי החיילת ביקשה יפה.

תגידו אתם סבורים שמישהו בדואר ישראל מנוי על הבלוג שלי? לדעתי זה לא הגיוני בעליל אבל עוד יותר לא הגיוני זה הפער בין השרות שתארתי בפעם הקודמת לבין השרות שקיבלתי בפעם הזאת...

אני אתחיל מהסוף-התייצבתי בדואר עם 7 חבילות... אחת נשלחה רשום כי היא היתה מתנה שבה אני הייתי רק השליח ולא רציתי בעיות. כל 6 האחרות היו במעטפה שבקלות נכנסת לתבת דואר ממוצעת. עקב הפיאסקו של החבילה הקודמת החלטתי להעז ולשלוח אותן בדואר רגיל. כן כן. לא רשום ולא מעקב. רגיל.חמישית המחיר למי שרוצה לדעת אבל לא  זה היה השיקול. החלטתי שאולי דואר ישראל יתפקד יותר טוב אם הוא רק יצטרך לשים בתיבה. נחשו מה???? צדקתי! כל החבילות היגיעו ליעדן מי יותר מהר ומי יותר לאט אבל כולן היגיעו. אז כשמגיע פרגון מגיע.

מה שלחתי? אה זה חוזר אחורה בדיוק שנה... בתחילת שנת 2014 עברה בפייסבוק יוזמה שנקראה Pass it forward.מי שהשתתף בה התחייב לשלוח במהלך 2014 משהו עבודת יד לחמשת האנשים הראשונים שיגיבו לפוסט שלו. בהתחלה חשבתי שאני אשלח לכל אחת משהו מיוחד בשבילה-אולי אפילו בתאריך יום ההולדת. די מהר הבנתי שזה לא ממש ראלי וחיפשתי משהו שאני אוכל לשלוח לכולם.

מי שקורא כאן בטח כבר עלה עלי מזמן אבל בכל זאת אני אתוודה-אני בחורה פרקטית. מאד. תמיד נראה לי שאנשים יאמצו חפץ שימושי גם אם הוא לא בדיוק מה שהם דמיינו מה שלא נכון לגבי חפץ דקורטיבי.  אז חיפשתי מה אפשר לעשות כפול 7 פעמים (כי ממני בקשו 7 אנשים והחלטתי שאני שולחת לכולם).לקח לי הרבה זמן אפילו במונחים שלי (כן תמיד לחשוב על משהו לוקח הכי הרבה זמן-ככה זה אצלי). זה מה שיצא בסוף

תכלת, סגול, אדום ,ורוד....

ירוק, כתום, שחור...

שבעה נרתיקים חצי שקופים בשילוב של סרטי אלכסון ציבעוניים. (איזה מזל שחנות הסידקית המקומית מצויידת במלאי נהדר).
חלק מהצבעים הותאמו מראש כי ידעתי את ההעדפות של המקבלות, אחרות נשאלו " מה את מעדיפה-אדוםם, תכלת או ורוד?" יצא שכולן מרוצות מאד ואני עוד יותר.

עוד תמונה מקרוב

 ואחת שתראו את החומר השקוף והמדליק (נחשתם כבר מה זה?)

ורק במקרה שמישהו מדואר ישראל אכן מנוי על הבלוג שלי וקורא בו אז תמשיכו לעבוד טוב ואני אמשיך לפרגן.

הכל התחיל מזה שביקשתי להכין משאלה אבל שלא יכינו לי...לא הבנתם? שוב. אני לא טובה בלבקש דברים לעצמי אז כשאורגנה החלפת משאלות החלטתי לא להשתתף. אחר כך החלטתי שזאת לא סיבה לא להכין וביקשתי להכין אבל לשלא יכינו לי. התבקשתי להכין "תיק עופרה" כזה שיאפשר גם לקחת קלסר ללימודים. שלפתי את כל הבדים חתכתי גיהצתי תפרתי והייתי מרוצה מעצמי.
עכשיו המשאלה היתה צריכה להגיע לירושליים. ניגשתי לסניף הדואר (הרחוק! כי שם אין תור... ואפילו היתה לי חניה בדיוק ממול...) ושלחתי. עכשיו אני יודעת ששרותי הדואר התדרדרו קשות בשנתיים האחרונות-לא סתם אני מטריחה את עצמי לסניף הרחוק. לקרוב אי אפשר בכלל להיכנס-תורים של שעות, לקוחות עצבניים וסניף שנראה כאילו עוד שנייה בדיוק ערמות החבילות שתקועות בכל מקום אפשרי הולכות להתמוטט לכולם על הראש.  אז חשבתי לעצמי שסידרתי את המערכת בכך שמצאתי סניף רגוע ויעיל. על זה אומרים ביידיש :" נו שויין".

 במשך שבועיים הסטטוס של החבילה שלי (במעקב הרשומים בדואר) הראה שהיא יצאה מהסניף... נו ואז? זהו שכלום. צלצלתי לשרות לקוחות. 37 דקות של המתנה מעצבנת על הקו. הדוברת בצד השני מודיעה לי שהיא לא מבינה מה הבעיה שלי החבילה היגיעה לירושליים כבר ביום למחרת היגיעה לסניף הנכון ונשלח פתק לנמענת. "למה אי אםשר לראות את זה באתר ? לא יודעת גיברת כנראה יש תקלה". למודת ניסיון ביקשתי שיודיעו לנמענת שלי שתגיע לסניף לקחת את החבילה שלה בצרוף המספר המתאים. היא הלכה. והחבילה לא היתה שם.

 הפעם חיכיתי "רק" 25 דקות לשרות הלקוחות. לתדהמתי הודיעה הבחורה שהחבילה בכלל עדיין נמצאת במרכז החלוקה בירושליים ????? איך? הרי כבר לפני שבוע הודיעו לי שהיא בסניף? "יש כאן בעיה כי החבילה גם הרבה זמן כאן. תכתבי תלונה כדי שיטפלו בזה" . כתבתי. לא אחת כי אם שתיים! עבר עוד שבוע שלם ולא שמעתי לא מהחבילה ולא מגורל התלונה שלי. שוב שרות לקוחות. מסתבר שאף אחת מהתלונות שלי בכלל לא מופיעה במערכת... החבילה לעומת זאת נשלחה אלי בחזרה כי לא דרשו אותה בסניף. לגמרי לא האמנתי לה. היה ברור לי שמשהו מאד רקוב שם ולכן אין שום וודאות שזה אכן מה שיקרה. התחלתי לחשוב איך אני תופרת תיק נוסף וכמה אני מבאסת את מקבלת המשאלה בטרטור האידיוטי הזה. פעם משאלות היו דבר הרבה יותר פשוט. היתה פייה סנדקית היה לה מטה קסמים ו... סלגדולה מג'יקבולה ביבידי בבידי בום.

אז כנראה שיש ניסים. בקנה מידה קטן אבל בכל זאת. 10 ימים אחרי אותה שיחת טלפון צלצלה הדוורית אצלנו בדלת ובידה החבילה. קצת מקומטת קצת קרועה אבל-אצלי!

בנתיים כבר ניחשו שהמשאלה היא ממני. זה אמנם קלקל את אפקט ההפתעה אבל הקל מאד על המישלוח מחדש כי הפעם פשוט העברתי את החבילה אישית.כאמור החבילה היגיעה מרוטה ומרופטת ולכן נעטפה מחדש. החבילה היביעה מילולית את שמחתי וקיויתי שגם את שמחת המקבלת.

 מה היה בפנים?

 אה נכון לא ראיתם...

התיק הוא תכלת מבחוץ ויש לו שני כיסים גדולים באדום. כמה גדולים? כאלה שנכנס בהם בקבוק מיים של 750 מל..

עוד אחת שתראו את הרקע מאחורי הכיס

בפנים יש ביטנה מבד שלישי

זה הסרט על הכיס

וההוכחה שקלסר ניכנס. בנוחות.