הזמינו ממני שמיכה. מאד משמח והכי משמח שאותם לקוחות חוזרים להזמין. בקשו שתהיה בגווני אדום. תמיד לפני שאני מסכימה אני מבקשת לבדוק קודם כל את המלאי שלי-קודם כל כי אני כבר לא זוכרת כל בד ובד שיש בו (צרות טובות) ויש גם עניין של כמות. גם הפעם ביקשתי רשות לבדוק , למרות שהייתי די בטוחה שאין לי מספיק דוגמאות כדי להכין שמיכת טלאים בגווני אדום.פתחתי את המלאי-מייד קפצו לי ליד שתי חבילות של ריבועים מוכנים לתפירה מסדרת Ruby.

ביחד איתם קפץ לי הלב לגרון.

את חבילת הריבועים הזאת פגשתי פעם ראשונה בסופשבוע מיוחד. סופשבוע מלא יצירה נשים נהדרות והרבה סטייל (סופשבוע דובדבנים שאורגן על ידי נתנאלה ודנה ישראלי). בסוף השבוע הזה למדנו מאלין רון המוכשרת איך לתפור טופ של שמיכת טלאים. אני שמרתי את הטופ שהכנתי ויותר מאוחר באמת הכנתי ממנו שמיכת טלאים לתינוקת (הנה היא פה). השותפה שלי לחדר היתה לימור דוד ז"ל (וזאת הפעם היחידה שאצרף לשם שלה את צמד האותיות הזה-מי שזה קשה לו ,סליחה.). לימור שהתקשרה אלי (ללונדון!) כשרק נפתחה ההרשמה והתעקשה שהיא תרשום את שתינו, ותשלם,ולא תחכה שאני אחזור מלונדון (מזל!),לימור שהכינה לשתינו תגי שם יחודיים ("כי היגיע הזמן שיכירו אותך!") ושבאופן כללי לקחה אותי תחת חסותה (יען כי אני בדרך כלל נוטה להיות שבלול מצוי בחברת יותר מידי אנשים שאני לא מכירה...).

בפעם השנייה שנתקלתי בריבועים הללו היה כשהכנתי שמיכות לפיצקלאך  (בני שלוש וחצי טפוחמסה). לימור ואני נפגשנו' כהרגלנו מנסות לגשר על המרחק הפיסי בשעות דיבורים' ואיכשהו אמרתי שאני צריכה ריבועים באדום. הסתבר שאחרי סוף השבוע ההוא לימור הזמינה לעצמה עוד מאותה סדרה של בדים והיציעה לשלוח לי ריבועים בדואר. זה היה מאד משמח ונחוץ ואכן הוכנסו מספר ריבועים למעטפה ונחתו אצלי בתיבת הדואר כמה ימים מאוחר יותר (כשהדואר עוד עבד כמו שצריך...).

אחרי שלימור חלתה והחליטה לסגור את הסטודיו הייתי בצוות שארגן את הדברים למכירה. באחד הימים לימור היגיעה עם חבילה ואמרה-"זה שלך. שמרתי במיוחד בשבילך" בן שאר הדברים שהיו שם היו גם שתי חבילות של הריבועים הללו. 

עכשיו הם קפצו לי ליד, והיקפיצו לי את הלב. התגובה הראשונה היתה שאני לא נוגעת בהם. שומרת. אחר כך הבנתי שלא.שזה לא נכון,  שזאת לא היתה הכוונה שלה, שהיא היתה מאד שמחה לראות מה אני אכין מהריבועים הללו והכי הכי-שהיא תיקח חלק פעיל בעסק שלי.

אז ישבתי ותפרתי שמיכה.

נכון ,לא הכל אדום אבל יש כאן כמות מכובדת ממנו.  הצד השני (שלא צילמתי ועכשיו זה ארוז יפה...) הוא לבן עם כוכבים זעירים באדום.

לא היה לי בכלל פשוט. רוב זמן התפירה חשבתי על לימור, על כמה אני מתגעגעת לדבר איתה, על מה היא היתה אומרת על זה ועל ההוא...בכל פעם שאני מסתכלת על השמיכה היא מעלה בי גל של געגוע ועצב וחלק ממני מאד רוצה להשאיר אותה אצלי(וזה אף פעם לא קרה לי, אף פעם לא היתה לי בעיה לתת משהו שיועד מראש למישהו אחר). 

השמיכה נמסרה אתמול. המילים הראשונות של מי שהזמינה היו " אני יכולה להשוויץ בה ?"
ידעתי שעשיתי נכון.
 

הרבה זמן לא הייתי פה... לפחות ככה זה מרגיש. בזמן הזה קרו כל מיני דברים ואפילו לא מעט יצירה אבל אני לא מצאתי את האנרגיה להכנס ולכתוב על זה.לפעמים זה מרגיש קצת... מנותק... מישהו בכלל קורא את זה? זה מענין מישהו חוץ ממני?  אני מזכירה לעצמי שזה באמת בשבילי וכל השאר בונוס אבל לפעמים זה לא מספיק. עד שאני רואה שהצטברו מלא תמונות ושאם לא אתעד אשכח ואז אני חוזרת.

תכתבו כמה מילים שאני לא ארגיש שאני מדברת אל עצמי...

הרבה תמונות ,חלקן של דברים חשים שהכנתי פעם ראשונה וחלקם של דברים פחות חדשים.

 נתחיל בחדשים מי שישתעמם יוכל להפסיק באמצע...

חברה ביקשה מתנה לתינוק חדש ואחיו הגדול.

התינוק קיבל קוביה וכדור שאני מאד מרוצה מהם בעיקר בגלל שילוב הבדים הלא שיגרתי שיצא לי

האח הגדול קיבל בובת חתול לחבק...

אני מתה עליו! יצא עם הבעה מתוקה ובכלל מקסים. תפור מבד פוטר רך ונעים ששכב אצלי המון זמן (אתם ממש לא רוצים לדעת כמה זמן), מה שמוכיח שכל בד בא יומו...

שבוע אחר כך היזמינה אותה חברה שמיכה לתינוקת עם הבקשה שהיא תהיה בצבעי ירוק.

יצאה שמיכה דומה מאד לשמיכה אחרת שכבר עשיתי אבל אני ממש אוהבת אותה ונאמר שהיא התקבלה בהרבה מחמאות.

הצד האחורי הוא פיקה רך ונעים.

ומכאן לדברים שכבר מכירים-הוצאת הספרים שלי ממשיכה לעבוד במרץ.

 ספר אחד נשלח לחברה צעירה שהפכה לאמא בפעם הראשונה .

ספר שני נשלח לילד שלישי במשפחה והיה השראה לשני דפים שהכנתי במיוחד בהשראת משפחתו.

 על הבד מצוירים הסברים איך מקפלים מטוס מנייר...

ועל הדף המקביל יש-

מטוס מנייר....

עוד בד שנכנס בפעם הראשונה לספר

ודווגמה שלא עשיתי מזמן-אצבעונית בתוך עלה.

בנתיים נעשו עוד שני ספרים... אני חושבת לשנות את שם הבלוג ל "כולם היו ספריי".

ספר תינוקות אחד הביא להזמנה לתפירת שמיכה לתינוקת. הספר השני ניתן במתנה לתינוקת שעשתה איש אחד לסבא מאושר מאד.

יש הרבה תמונות אולי כדי לפצות על המיעוט במילים. ידעתם שיש מילה כזאת נכדן? פרושה  -בן של אחיין או אחיינית.

הנה הספר של דין הנכדן.

כשיש חיה בבית היא מקבלת  דף בספר...

מקרוב

כזה לא עשיתי מזמן (או לפחות ככה זה מרגיש...)

וככה זה עטוף

 הנה הספר  של ליה שכאמור הפכה איש אחד לסבא מאושר מאד

וככה זה נעטף

במקרה של השמיכה עודף התמונות בא לפצות על האיכות הלא משהו שלהן (זמן למצלמה חדשה...) . חוסר בלוקיישן מתאים גרמו לצילום על המרצפות אחר כך ביידיים של הבלרינה וכל זאת בשל מזג האויר הרטוב שהשתרר פה ומנע יציאה החוצה. בתור פיצוי תפרתי לשמיכה גם ציפית שתאפסן אותה בנוחות.

השמיכה מרצועות רצועות בגוונים של ורוד ותכלת.

ככה היא עטופה

אביב שמח!