כשזאת שבעיקר פורמת הודיעה שהיא מחכה לצאצא חדש ידעתי שאזדקק לעזרה. יען כי אני לא הולכת לתפור למי שכבר עושה את זה בעצמה... קצת מגוחך. אחת הסיבות (מיני רבות!) שאני אוהבת אותה זה שברגע שהיא פתחה בלוג עם השם הגאוני הזה " בעיקר פורמת"...הבנתי שהכותרת " בלוג יצירתי של מדענית" לא שווה והמצאתי את "המעבדבדה".אני חייבת לך יקירתי.

"רגע אז מה אני אכין לך?" שאלתי  "את?" "מה שאת רוצה אבל שיהיה סרוג" אה...

הלכתי לחשוב.

חפרתי בפינטרסט שלי. על הדרך נעצתי שלל רב של דוגמאות סרוגות מכל מיני סוגים ומינים...

 סרגתי שני פריטים-אחד לביש ואחד למשחק. למה? כדי שאם אפשל בגודל של הפריט הלביש עדיין יהיה הפריט למישחק...סרגתי עוד בשלהי הקיץ והשארתי את הכול לא מחובר, סגולה נגד עינא בישא.

כשהיגיעה הבשורה המשמחת ישבתי לחבר הכול.

מאד שמחתי שסרגתי שני פריטים כי זה הלביש נראה לי פתאום מה זה קטן....

מצד שני קטן זה יחסי לא?

ההוראות לקוחות מכאן.

ידעתי מראש שאין קשר בין ההוראות שלה לבין הגודל שהיא מכוונת אליו (חברות שסרגו לפני...)ולכן מראש סרגתי גודל יותר גדול. אני כיוונתי לגודל של 4 חודשים כדי שיצא אמצע החורף (סרגתי לפי ההוראות של שנתיים) . זה מתאים בול לראש של הגור הקטן....

מזל שבאתי עם גיבוי

ההוראות הם של אורית מטווילינגן והם מצויינות.

 אני סרגתי מכותנה והייתי קצת מודאגת שהמילוי יגלוש החוצה אז ריפדתי את הכדור לפני המילוי בשארית וילון דקיקה של איקאה ולתוכה היכנסתי את המילוי.

המתנות התקבלו בשמחה גדולה, התוספת החדשה למשפחה חמוד בצורה יוצאת מגדר הרגיל (אני לגמרי אובייקטיבית!) ואני מקווה שהכובע יצליח לחמם לו את האוזניים לא רק בשבוע הקרוב...

להכין מתנות בעבודת יד זה כיף גדול. יש בזה משהו מאד אישי ומאד עמוק. מתנות בעבודת יד לתינוקות הם מרגשות במיוחד מפני שהן מעידות שגם מכין המתנה מתרגש מהולדת התינוק/ת. אני מוצאת את עצמי מכינה הרבה מתנות לתינוקות (לאחרונה גם בתשלום)  וחשבתי לסכם בכמה מילים  את מה שמנחה אותי בהכנת המתנות הללו. אני חושבת שלא משנה איזה מתנות תבחרו להכין מבד' צמר' עץ או חימר יש עקרונות מסויימים שכדאי לפעול בהם כדי שמי שיקבל יהיה מרוצה ויאהב את המתנה וגם אתם!

העיקרון הבסיסי הוא כזה-ככל שאתם קרובים יותר לתינוק הנולד כך יש סיכוי טוב יותר שמתנה עבודת יד תתקבל בשימחה ובאהבה.

אבל ...(אין מה לעשות תמיד יש אבל) זה לא נכון במאת האחוזים. יש אנשים שלא משנה כמה המתנה שלכם תהיה יפה, מושקעת ומיוחדת –זה פשוט לא ידבר אליהם. לחלקם זה יופיע כאילו התקמצנתם עליהם (ממש לא!), חלקם לא יאהבו את הרעיון שהם לא יכולים להחליף את זה למשהו שהם כבר סימנו ורוצים , ולחלקם מה שהכנתם יראה לא מתאים לגודל הארוע.

מה שאני אומרת הוא דבר פשוט-תשאלו אותם. חלקכם בטח יחשוב שככה תקלקלו את ההפתעה-טעות! גם אם מישהו יודע שאתם מכינים לו נניח שמיכת להולדת הבן, אין לו מושג איך היא תראה. ואם הוא אוהב את הרעיון אז הציפיה אפילו נעימה יותר .

הנה דוגמה לאחת כזאת

אז  אזרתם אומץ הצעתם ושאלתם. וקבלתם תשובה חיובית. יש! עכשיו אתם צריכים לברר כמה שיותר פרטים כדי

א.      להחליט מה להכין

ב.      להכין אותו ככה שיתאהבו בו

ההחלטה מה להכין תלויה לגמרי בכם ובמה שאתם אוהבים להכין לתינוקות. יש המון דברים שאפשר להכין ואין כאן כללים. זה באמת תלוי בכם וביחסים שלכם עם מקבל המתנה. יש כאלה שיאהבו משהו אחד גדול (נניח שמיכה) ואחרים יאהבו הרבה דברים קטנים (למשל סלסלה שיש בה מגבות פליטה משודרגות, נעלונים סרוגים וכובע לחורף).

הגענו לשלב ההתאהבות-אתם למשל צריכים לדעת אם הרך הנולד הוא בן או בת.  ילד ראשון?  בת אחרי 4 בנים? כל הדברים האלה יתנו לכם השראה ליצירת המתנה. ככל שיהיו יותר פרטים ככה תהיה לכם אפשרות להכניס לתוך המתנה שלכם אלמנטים שתהיו בטוחים שידברו ללב המקבלים.

הספר הבא למשל הוכן כמתנה לתינוקת שמה שידעתי עליה הוא שקוראים לה ליבי, היא ילדה ראשונה והיא בת להורים ישראלים  שגרים מעבר לים בעיר גדולה בארץ דוברת אנגלית. בהתאם לכך בחרתי לעשות את הדברים הבאים:

כריכה דו צדדית-צד עיברי

צד אנגלי

משהו שמתקשר אסוציאטיבית לשמה של הילדה

עיר גדולה וקוסמופוליטית

כל תינוקת צריכה משהו ורוד....

ודברים אוניברסליים שיכולים להתאים לכל אחד

וזה דף מהספר של אופיר שנולדה למשפחה חובבת כלבים...

בחירת הצבעים חשובה; נסו לברר אם להורים יש צבעים אהובים ויותר חשוב אם יש כאלה שהם לא סובלים בשום אופן. כדאי גם לברר ענייני מיגדר כלומר האם צעצוע שכולל ורוד וינתן לבן בכלל יכנס לשימוש....

עוד דבר אחרון חביב-הוזמנתם לארוע? תנו מתנה עבודת יד  רק כתוספת לצ'ק שתתנו. במקרה כזה אם האנשים קרובים אליכם הם ישמחו על תשומת הלב האישית שנוספה למתנה ואם הם לא קרובים לא הפסדתם כלום-אם יאהבו את המתנה כבר יגידו לכם ואם לא אז הצ'ק יפצה. 

 אני כמובן הכי אשמח לדעת אם מצאתם את מה שכתבתי שימושי ומועיל. אפשר גם לבקש ממני להכין לכם מתנה לתינוק אהוב. בקיצור תגידו משהו...

אחרי החגים כבר כאן ואני נעדרתי מכאן יותר מידי זמן... בעיקר בגלל כל
מיני יצירות שאי אפשר היה להראות כי הן לא היגיעו ליעדן או שהיגיעו אבל היו
סודיות. אל דאגה הסברים אוטוטו. אחרי החגים שלי הוא שונה השנה. השנה לא חזרתי
לעבודה מהסיבה הפשוטה שכבר חצי שנה אין לי עבודה. אחרי שבע וחצי שנים שבהן קמתי יום יום לעבודה שאהבתי (ועבדתי קשה והרבה)  ניסגרה החברה שבה עבדתי. הסיבה היא שתי מילים
מאד פשוטות  business
decision.מילים סתמיות שמאחוריהן עומדים כמובן חיים של
אנשים שהשתנו לטווח קצר או ארוך –רק נביא ידע. אז החזרה לשיגרה שלי היא  להיות רוב היום לבד בבית, בשקט. לשבת הרבה שעות
על המחשב בחיפושי עבודה ובעיקר לשמור על אופטימיות. מי שמכיר אותי הרבה שנים (אין
הרבה כאלה...) יודע שאופטימיות היא לא חלק מובנה שלי. מכיון שיש לי אבא כזה אז יש
לי דוגמא חיה מולי כל חיי שמזכירה לי איך זה שיש אנשים כאלה. אצלי זה שריר שדורש תרגול מתמיד והרבה פעמים כואב.אחת
הדרכים להשאר אופטימית היא ליצור. יצירה מכריחה אותי לחשוב אבל לחשוב על דברים
משמחים-צבעים, בדים, דוגמאות, רעיונות. וכשהמחשבות עסוקות בדברים משמחים הן לא
בורחות למקום אפל ומיסכן. כשהיצירה גם מערבת חשיבה מיוחדת-זה הכי בעולם. מה זאת
חשיבה מיוחדת? למשל כשצריך להכין למישהי שלוש מתנות, לפי הנחיות מסוימות ובהתאם
לרמזים שלה. לא ברור? טוב ננסה אחרת...

בקבוצה שאני חברנה בה ארגנה 
בחורה אחת מוכשרת ומיוחדת החלפה מיוחדת. החלפת דג הזהב. זוכרים את הסיפור
על דג הזהב ושלוש המישאלות? אז גם בהחלפה הזאת כל אחת היתה דג זהב. זאת אומרת
ששלחנו שלוש מתנות למישהי שדגה אותנו (אבל לא ידעה מי אנחנו עד השניה האחרונה!).
היו הנחיות ספציפיות לכל מתנה-הראשונה היתה מתנה בנושא ילדות. היא נשלחה כבר
בתחילת אוגוסט.(עכשיו אתם מבינים כמה זמן אני שומרת על סודיות????). כל אחת
שהשתתפה בהחלפה הזאת מלאה שאלון שאפשר הצצה לעולם הפרטי שלה ואיפשר לדג הזהב שלה
לקבל השראה למתנות שאפשר לשלוח לה. אני כהרגלי שברתי את הראש. למה? כנראה שאני לא
יכולה אחרת. מכיון שהדייגת שלי היא אמא צעירה לילדה קטנה  שאוהבת בן השאר לאפות החלטתי לשלוח שני סינרים
תואמים כך שאפשר לאפות ביחד (או כל סוג של יצירה אחר שדורש סינר). ילדות מסוג קצת
שונה...

זה של הילדונת...

וזה של אמא שלה...

צד אחד קנווס ורוד ומנוקד וצד שני פסים דקדקים בתכלת.

של הילדונת מחייב קצת עזרה בלבישה אבל אפשר להגיע לסרט מפואר מאחור...

המתנה השניה היתה בסימן איחולים/התחדשות ונשלחה כמובן לפני ראש השנה.
החלטתי ששנה חדשה מתחילה בלוח שנה חדש ואין כמו איחול לכל חודש וחודש מחדש. מכיון
שנייר ואני מסתדרים רק כשלנייר מתחשק לשתף פעולה ואני לא התחשק לי לבדוק אם הוא
במצב רוח מתאים העברתי את פעילותי לבדים... (ותודה לרחלי גזית שהביאתני עד הלום...).
בחרתי בד לכל חודש בהתאם לאיחולים שאותם רציתי לאחל ולא היתה עליזה ממני. את לוח
השנה דווקא גזרתי מנייר ותפרתי על הבדים. זאת תמונת קולאז'.

והנה כמה תקריבים

ואז היגיע תורה של המתנה השלישית שהיתה צריכה להיות משהו אישי...
חשבתי וחשבתי והכל התנקז לי לדבר אחד-בית. כי כשיש לך ילדה קטנה ועוד אחת בדרך אז לבית יש משמעות
אחרת, כי בית זה הבסיס להכול, ובית זה לפעמים מאד חמקמק והרבה פעמים רוצים שתהיה
את האפשרות לקחת איתנו את הבית לכל מקום-איזה גירסה אנושית של שבלול או צב. אז
הכנתי נרתיק-כזה שאפשר להכניס אליו חצי בית... בצורת בית.

ילדה מציצה בחלון

דלת

ציפור על הגג

ובית קטן מחרוזי גיהוץ עוזר לפתוח את הרוכסן. (החרוזים  הללו גורמים לי הנאה דבילית שהיא ללא כל
פרופורציה לגודלם הזעיר ).

ובית בלי כביסה זה לא בית נכון?

ברור שגם אני לא קופחתי וקבלתי מתנות מושקעות מלאות מחשבה ומרגשות באופן מיוחד. 

המתנה השלישית ניתנה באופן אישי כך שאחרי שלושה חודשים של ניחושים אפשר היה לראות סופסוף האם הניחושים היו נכונים.  אין כמו קבוצת נשים מאושרות למילוי מצברי אנרגיה! משהו שהלואי ואפשר היה למלא בבקבוקים ולפתוח במיקרה חרום...

אז גם דג כבר הייתי... היה כיף.