למי אין? משאלות יש הרי לכולנו. כולנו רוצים כל מיני דברים חלקם חומריים החל בבגד וכלה במכונית  ובית וחלקם רוחניים כמ בריאות ובריאות ואהבה. ברוב המיקרים האחריות על הגשמת מישאלות היא שלנו אבל לפעמים יכולה לצוץ איזו פייה שתגשים לנו את המישאלות שלנו. במיוחד זה נכון אם הפייה הזאת היא פייה יוצרת. הכי טוב אם יש חבורה כזאת של פיות שרק חושבות איך להגשים מישאלות. אם יש לכם מזל (לי יש!) ואתן חלק מחבורת פיות כזאת שכשהיא מארגנת לה מפגש היא גם מארגנת החלפת משאלות אתן מסודרות.

השבוע שעבר ראיתן את המשאלה שהיגשמתי במסגרת החלפה בפורום טקסטיל וליבוד אבל במקביל התארגנה לה החלפה כזאת גם בקומונת צומת צבעים...אני התבקשתי להגשים משאלה ליותר מסתם יעל שביקשה מפיות אוכל לבית הספר לשתי הבנות שלה. מכיון שאני לא מכירה את הילדות הלכתי לרגל אצל דודה שלהן שסיפרה שהן אוהבות ורוד וסגול ולבבות כמו זוג ילדות בנות 9 ו-6. לא הצלחתי לחשוב על שום דבר. הלכתי לשוטט ברשת ונתקלתי באיורים המתוקים הללו. מייד רכשתי לי כמה (ואני זוממת על עוד כמה...)והחלטתי לקשט לכל אחת את המפית באיור כזה שיהיה שילוב של אפליקציה ותפירה חופשית. למפית יש ריפוד ובד ומסגרת מדוגמת שהיא גם הצד האחורי של המפית . יצא לי בעצם placemat לכל אחת.

הנה אחת

והנה שניה

כמה תקריבים

מאד אהבתי את מה שיצא. ההחלפה נמסרה ליעל במפגש שהיה ביום חמישי בערב (ואחריו ידעתי בדיוק כיצד מרגיש אוטו אחרי שתדלקו אותו בדלק משובח ועכשיו הוא נוסע לו בנוף...) ונמסר לי שאוכל לא הולך להתקרב למה שהכנתי.  דרך אגב -גם הבלרינות סברו ככה. אני דווקא חושבת שהכי כיף להשתמש בדברים יפים אבל כאמור במיקרה הזה אני רק סיפקתי את המישאלה ועכשיו אפשר לעשות איתה מה שרוצים.

אני ביקשתי קישוטונים לסקראפ כי ראיתי שהמלאי שלי מידלדל ואם כבר יש לי מוזה לכרטיס או תגית לא ממש יש לי איך לעשות אותם וצרויה המדהימה סיפקה לי קישוטונים בערך ל... כל החיים. באמת. לא אמיתית הבחורה. אין לי תמונה עקב הגשם שלא נתן לצלם היום אבל אם צרויה תעלה תמונות אני מבטיחה לקשר.

לכו להגשים למישהו מישאלה אין על ההרגשה הזאת בעולם.

שתקום האשה שלא שמעה את המישפט הזה אף פעם מגבר שבמיקרה לקח לה את התיק-וזה לא משנה אם מתוך אבירות או כי אין לו ברירה... אף אחת לא קמה? חשבתי ככה. כן כן יש לנו את התכונה הזאת לסחוב בתיק את כל הבית. יש תקופות שזה מלווה בתופעות לוואי חמורות (ילדים מתחת לגיל 6 למשל מחייבים היסחבות עם מינימום מזוודה). זה כמו בצבא-יש פק"ל ואי אפשר לחרוג ממנו.

תראו אפילו צילמתי לכם-ככה נראה התיק שלי מבחוץ, תמים נכון?

וזה מה שהוא מכיל-לא הורדתי ולא הוספתי כלום, בהן צדק, פשוט רוקנתי...

רוצים פרוט? בבקשה-מהשעה 12:00 עם כיוון השעון-משקפי שמש(בירוק מנטה עבודת יד כמובן) תיק איפור (בכחול) שאצלי מכיל חוץ מליפגלוס ושפתון גם כדורים נגד כאב ראש, משאף אסתמה, פלסטרים ואם צריך אז כל סוג אחר של תרופות (יש לי חברה שבגלל הנרתיק הזה שלה המשפחה שלה קוראת לה סמדיפארם),נמשיך-דיסק און קיי, פינקס צ'קים, מפתחות לאוטו, צרור עם כל המפתחות האחרים, כרטיס כניסה לעבודה, כרטיס כניסה לחניה בעבודה, אוזניה לפאלפון, פאלפון (כן אני יודעת זה דינוזאור-נא להגיד את זה לבוס שלי), נרתיק בד שמכיל כל מיני דברים שבחורה צריכה פעם בחודש וארנק.

לא נורא נכון?איך שכחתי-במרכז יש חבילת טישו.

לפעמים כשיוצאים מהבית ללא יותר מאשר שעתיים אני מוכנה להתפשר על  מפתחות פלאפון וארנק. בדרך כלל מרפי ידאג לכך שאני בדיוק אצטרך פלסטר ...

עכשיו תבינו אולי למה בהחלפת משאלות בחורות מבקשות כמשאלה-תיק עם הרבה כיסים... ואני התבקשתי להגשים את המישאלה הזאת כחלק מהחלפת מישאלות שהתארגנה לה בפורום טקסטיל וליבוד.

לצורך זה ניצלתי את הספר החדש שקניתי לי ושהראיתי לכם רק לפני שבוע

מצאתי בו שלל כיסים חדשים שלא ניסיתי בעבר ואת חלקם ישר ישמתי.

ככה נראה התיק

 בפנים יש כיס גדול על הדופן שמחולק כך שאפשר להכניס אליו עט, פלאפון ועוד משהו שחפצים.

הוא מחולק באמצע על ידי מחיצה שהיא בעצמה כיס שנסגר ברוכסן.

מאחור יש עוד כיס שמאובטח ברוכסן.

הנה התיק מדוגמן על דוגמנית הבית

התיק התקבל ואפילו ראיתי תמונות שלו כבר מאכלס חפצים של המקבלת שהיתה מאד מרוצה.

עכשיו אני צריכה לתפור עוד אחד כזה . ככה יהיה לי מספיק מקום לכל מה שאני סוחבת.

כן בפרפראזה על השיר המצוין ההוא של חווה אלברשטיין לונדון בהחלט מחכה לכם. אחרי הכול הקיץ היא מארחת את האולימפיאדה. אבל קודם צריך להגיע אליה.

אקדים ואומר שאף פעם בעבר לא חיברתי את פאריז ולונדון באותו טיול. גם לא מקומות אחרים בצרפת ואנגליה לצורך זה. נכון שהן לא ממש מתחברות? עזבו את התיעוב ההדדי שרוחשים זה לזה תושבי שתי הארצות, עזבו את העובדה שאנגליה היא אי ששיך/לא שייך לקהילה האירופית-פשוט לא מתחבר נכון? אז זהו שלא נכון. זאת לא רק הקלות הפיסית-לא לא הרבה מעבר לזה, אבל בואו נתחיל בזה כי זה מקום טוב להתחיל בו. מגיעים לתחנת הרכבת סאן לזאר ( שהרבה יותר גדולה אגב מטרמינל בן גוריון...) רוב האנשים רוכשים את כרטיסם באינטרנט אפשר גם במקום על בסיס מקום פנוי כמובן. התהליך דומה מאד למה שעוברים כשלוקחים טיסת פנים בתוך אירופה-בידוק תיקים, כרטיסים (כאן גם דרכונים) ובסופו עולים לרכבת נעימה ומרווחת (מקומות מסומנים כמובן) קצת קריאה, בהייה בנוף, נשנוש קל ואחרי שעתיים ורבע (בדיוק) מצאנו את עצמנו בלב לונדון (קינגס קרוס) . שמש לונדונית וחום בלתי צפוי ומשמח בעליל. מונית למלון. מכיון שיקח זמן לקבל חדר ללא מעשנים  אנחנו יוצאים לבדוק את לונדון. האיש ואני מפשפשים בזיכרון ומחליטים שיום שבת אחר הצהריים הוא הזמן לשוטט בקובנט גארדן. המקום כצפוי מוצא חן בעיני הבנות-שלל חנויות מיוחדות, הרבה אמני רחוב ושוק שפתוח רק בסוף השבוע.  בדוכן שמוכר חותמות כמו של פעם (יצוקות ברזל ולא מגומי) אני מוצאת לי חותמת EX LIBRIS שאני מחפשת כבר מיליון שנה... האיש מדגים לי שהיא מחתימה טוב ובאותה היזדמנות אני מקבלת שיעור באיך לבצע אמבוסינג ללא אקדח חום .

למטה מנגנת שישיה קאמרית מוזיקה קלאסית מוכרת ואהובה. הם מכניסים כוריאוגרפיה בצורת קפיצות רקיעות ברגליים ושימוש בקהל ככלי הקשה (לא ,לא הירביצו לנו...). מי שמצלם בדרך כלל מקבל פוזות שחס וחלילה לא יהיה משעמם  (והתמונות מטושטשות בהתאם...)

ולקינוח הם מצטלמים תמונה קבוצתית עם חלקים נבחרים מהקהל (מזהים את הבלרינות?).

אנחנו מחפשים מה לאכול-הגבר לוקח בלרינה אחת לקנות פיצה אני לוקחת בלרינה שנייה לקנות תפוח אדמה אפוי עם תוספות. היא בוחרת בדיוק את אותן תוספות שבחרה בפעם הקודמת שהיתה כאן-לפני שלוש עשרה שנים. שמנת חמוצה ותירס. אני מספרת לה שפה היא טעמה את זה בפעם הראשונה ושהרבה זמן אחר כך הארוחה הזאת הוגדרה אצלנו כתפוח אדמה לונדון...האיש ואני מצטרפים לתור ארוך וקונים לנו פאייה. כשכולנו שבעים מאוכל ומשוטטות אנחנו חוזרים למלון לגלות שקבלנו חדר ללא ריח סיגריות ושהוא הרבה הרבה יותר יפה מהחדר בפאריז. יש.

למחרת אנחנו פותחים בבילוי מלכותי-חילופי המשמר המלכותי. סידורי הביטחון קפדניים הרבה יותר, הקהל צפוף יותר (יכול להיות שאני סנילית?) גם האיש וגם אני זוכרים שזה נעשה קצת אחרת. ... בסופו של דבר חולפת על פנינו כיתת המישמר ומספר דקות אחריה גם התיזמורת.

 

 

אני לא יכולה שלא לדקלם באוזני הבנות את השיר של א.א.א.מילן-

They're changing the guard at Backingham Palace-

Christopher Robin went down with Alice.

Alice is marrying one of the guard.

"A soldier's life is terrible hard"

Says Alice.

(מתוך ספר השירים "When We Were Very Young")

(כנראה אני לא כל כך סנילית-זכרתי כמעט את כל השיר בעל פה-לא שמישהו אצלנו מתרשם מזה...)

זוכרים שהבלרינות אוהבות לשחק אותה תיירות? אז ברור שהיינו צריכים סיבוב על ה .London Eye

הנה הוא במלוא הדרו.

בעניי הרעיון של לעלות על גלגל ענק בגודל כזה לא היה מאד אטרקטיבי אבל מכיון שהתברר לי שהוא בעצם מסתובב מאד מאד לאט שוכנעתי.

 

ואם אנחנו כאן למעלה איך אפשר שלא להיזכר בסצינת הגגות  הכי נהדרת בעולם?

  

הבנות הימשיכו לשחק תיירות והיצטלמו ליד תא טלפון אדום...מי משתמש בהם היום בעידן הסלולרי?

למחרת היה יום קולטורה... אין כמו לונדון לקולטורה. בבוקר ביקור בתערוכה על דגה והבלט. נו באמת חשבתם שעם שתי בלרינות בבית יתנו לנו להפסיד תערוכה כזאת ? אפילו שריינו מראש כרטיסים.

אפשר לקרוא עליה כאן. התערוכה מאד מקיפה ומיוחדת .לדגה היה חשוב מאד לתפוס את התנועה בציור שלו ובחלק מהרישומים שלו הוא גם כתב את מונחי הבלט הרלוונטים . הבלרינה הצעירה התמודדה לא רע עם ההסברים באנגלית אבל היה לה קצת קשה לקרוא את ההסברים שלו בצרפתית ליד הרישומים אז אני תרגמתי לה. הבלרינה כמו רקדנית ממושמעת מיד תרגמה את ההוראות לתנועה (ככה היא יצרה לעצמה קשר בן ההסבר והציור) ובלי שהיא התכוונה לכך יצא לה לתרגל בלט במוזיאון...

בערב הלכנו לראות הצגה. הבלרינה הצעירה קיבלה את הזכות לבחור וזה מה שהיא בחרה

היה נפלא! אם מזדמן לכם מומלץ בכל פה. באותו יום הוחזר גלעד שליט הביתה והבריטים סיקרו את הענין מאד מאד בהרחבה. האדם שישב לפנינו בתיאטרון ושמע אותנו מדברים עברית היסתובב אלינו נרגש כולו ואמר לנו בעיברית עילגת:" כל הכבוד גלעד שליט" אחר כך הוא הודה שלא יכול היה כל היום להתנתק מהדיווחים ברשת. מסוג הדברים שתופסים אותך לא מוכן, אנחנו אפילו לא יודעים איך זה שהוא ידע עיברית...

ומה עם קניות תשאלו? לא לדאוג רחוב אוקספורד נחרש כולו על שתי גדותיו. גבר הבית סובל בגבורה , כשאני מתחילה לסבול גם האחרים סובלים. אני חזרתי עם שלושה ספרים שדגתי מתוך מבחר לא רע בFOYLES. זה הלך ככה-אני נחתתי בקומה שהכילה את סיפרי הקראפט, הגבר נחת בקומת ההיסטוריה/צבא/פוליטיקה והבלרינות נדדו בן הקומות (5 כולל המרתף) עד שהתעייפו...

 

(אני לא מוצאת תמונה של השלישי מה שמשמח אותי עוד יותר שקניתי אותו-הוא נקרא-compendium of quilting techniques)

 

משום מה לא מצאתי מגזינים, בכלל. די ברגע האחרון הצלחתי להכנס למחלקת הסידקית בג'ון לואיס. גבר הבית היצטער שלא ביליתי שם יותר זמן בשל העובדה שלממתינים היתה ספה נוחה עם כריות סרוגות ואפילו שמיכות אם במקרה נהיה לך קר או שבא לך לנמנם... היתה שם מכונת אוברלוק במחיר מצחיק ומאד הצטערתי שלא ידעתי על זה מראש-אולי הייתי שוקלת קניה. הבנות נדלקו על מכונת תפירה למתחילים שהיגיעה בצבע ורוד פוקסיה לוהט ועשו כמיטב יכולתם לשכנע אותי שזה בדיוק מה שהן צריכות.

מלבד זאת היה בוקר בTower of London , וגם ב British Museum  (כי הבנות היו חיבות לראות את אבן הרוזטה וטיול במוזיאון לא נחשב אם הוא לא כולל גם מומיות..), אכלנו ארוחת צהריים פה וזה היה מצחיק כי אכלנו שם בפעם הראשונה שהיינו בלונדון והפעם היגענו לשם לגמרי במקרה. ואיך אפשר בלי להזכיר את העובדה שבקיץ לונדון מארחת את האולימפיאדה? אז קודם כל העיר נמצאת בסופו של שיפוץ מטורף שכנראה ימשך עד השניה האחרונה-בכל פינה מנופים ובניה, שינויים ברכבת התחתית ותזכורות בכל מקום .

השעון הזה מונה את הזמן אחורנית לטקס הפתיחה (אתם יודעים שכועסים על הבריטים כי העיצוב של השנה 2012 מזכיר בשתי שניות הראשונות את המילה ZION?אנחנו אשמים גם כשאנחנו לא)

במוזיאון מציגים את העיצוב הזוכה למדליות של האולימפיאדה ואפשר לקרוא על זה אם רוצים כאן.

אבל אצל הבריטים הכול נעשה בסדר ובנימוס ובהיתחשבות כך שבאמת היאוש נעשה יותר נוח ובסך הכול לונדון היא עכשיו אטרקטיבית מתמיד. כל זה הביא אותי לחשוב למה הירגשתי בלונדון הרבה יותר נוח וכיף מאשר בפאריז וגם הירגשתי אשמה על הרגשתי זאת. המסקנה שהגעתי אליה והיא כמובן פרטית אישית ולא תוצאה של אף מחקר אקדמי היא שבעוד שלונדון נשארה קוסמופוליטית כשהיתה והשתפרה במהלך השנים שלא ביקרתי בה, הרי שפאריז "התקלקלה" בעיקבות הקוסמופוליטיות שרכשה. פאריז היום לטעמי הרבה פחות פרנקופונית, הרבה פחות פאריזאית. חלק גדול מהקסנופוביה נעלמה-דיברו איתנו באנגלית (!), הרגשנו מספיק בטוח לדבר בעיברית ביננו, ולמרות שלכאורה זה טוב-איכשהו זה גרם לפאריז להיות קצת פחות מה שהיא היתה פעם.

וזהו. להפעם. בפוסט הבא חוזרים ליצירה.