בתור בחורה יצירתית יש לי בבית די מעט חפצים מעשה ידיי. הסיבה העיקרית נעוצה בעובדה שתמיד היתה לי מין רתיעה שלא נאמר סלידה אפילו מכך שנכנסים לבית וברור לך לגמרי שמרבית חפצי הנוי נעשו בידי מי משוכני הבית... אין לי מושג אפילו למה זה שכן יש לי כמו שאתם יכולים לתאר חיבה גדולה לדברים שהם HANDMADE. זה גרם לכך שאפילו כשעשיתי משהו לטובת הדקורציה הביתית הוא יצא כזה שלא כל כך האמינו לי שאני עשיתי אותו.... קצת מביך...שלא לדבר על מוזר כי הרי אי אפשר לחשוד בשלט רקום לדלת הבית שנקנה בחנות –גבר הבית תמיד טען שזה בגלל שהדברים נראים כל כך מקצועיים שחושדים בהם שהם קנויים, בצרוף העובדה שאני אישה עסוקה למדי ורצינית מידי מכדי להתעסק בדברים כאלה....כאן זה כבר אפילו מעליב- לא ???

לא ממש משנה-הכול הרי ענין של סדרי עדיפויות ואני מעדיפה ליצור על פני טלויזיה. הסיבה שהיא נשארת בבית זה כדי שבני הבית לא יגלו אותי לתמיד. אז ההסכם הוא כזה-אני לא זורקת את הטלויזיה מהבית (שזה מה שאני רוצה...) והם לא קונים עוד טלויזיה (שזה מה שהם רוצים...). מה שנקרא סטטוס קוו.

במסגרת הפרויקט נצל את מכונת התפירה שלך בצורה אופטימלית החלטתי שכדאי שאני אתפור כמה כריות לחדר המגורים שלנו. בערך לפני שנה הוא רופד מחדש וכבר אז אמרתי שאני רוצה בשבילו כריות בצבעי ירוק וורוד. קצת חיפשתי-לא ממש מצאתי משהו שמצא חן בעיני. אז יחד עם המכונה הוזמנו בדים (זוכרים אותם? אלה מהפוסט הקודם) והתחלתי לחפש דוגמא. את סדנת הכריות שהעבירה פרפרים המוכשרת אני פספסתי אבל  לא אחת כמוני תתיאש... פענחתי את הדוגמא מהבלוג שלה וקדימה לעבודה.

מזג האויר עמד לצידי בשבתות האחרונות וגרם לכך שאי אפשר היה לצאת מהבית-מה שנתן לי לסיים שתי כריות בשבת שעברה –השלישית נתפרה היום מהסיבה הפשוטה שבמוצאי שבת שעבר נגמר לי החוט...

אז קבלו אותן ככה הן נראות...

מספר אחת...

מספר שתיים...

ומספר שלוש...

אני יצאתי מרוצה מאד מהתוצאה וכדי לצלם נאלצתי היום לגהץ שוב את השתיים שנתפרו בשבוע שעבר שכן הן עברו שימוש אינטנסיבי השבוע....כמובן שביום חמישי כשהיגיעה העוזרת המילים הראשונות שלה היו " או איזה כריות יפות קניתם ".

 מהשאריות הבלרינה קבלה נרתיק קטן לשלל הסיכות שהיא צריכה על מנת לעשות את התסרוקת שנקראת בפיהן משום מה קוקס ((COX.

לכל מי שמודאג מגורלה של מגירת הדפוס שלי-אל דאגה שלומה טוב. בשל מזג האויר אני לא יכולה לסיים אותה אבל הנה הצצה

ככה היא נראית אחרי שהורדתי ממנה את כל הטינופת וכמעט גמרתי לשייף אותה. לא כל כך בא לי לשייף בבית...

שבוע נפלא שיהיה לנו.

לא לא בגלל פורים...בגלל מכונת התפירה החדשה שלי! הכול היתחיל כשהישתתפתי בסדנה לתפירת נרתיק בד עם פרפרים. מכיון שהיינו 10 בנות ורק 3 מכונות תפירה היה הרבה זמן לקשקש... מישהי אמרה שחבל שלא הביאה את מכונת התפירה שלה ומשם התגלגלה השיחה למכונות תפירה. אז כבר ידעתי שמכונת תפירה חדשה עולה בארה"ב משהו כמו 200$ אבל גם ידעתי שאין מי שיביא לי אותה... אבל אז שמעתי פעם ראשונה על האופציה להזמין מחו"ל ושחברה מסודרת תשלח לי את המכונה לארץ. כאן המקום לשתף שאני לא אדם פזיז ולקח לי קצת זמן לחשוב על הענין.... כששיתפתי את גבר הבית הוא החליט שהוא מזמין לי מכונה ליום ההולדת....כאן היתחילה הסאגה...החברה מימנה היזמנו את המכונה טרטרה אותנו במשך חודש עם ההזמנה. בסוף נשברנו, שילמנו עוד סכום פעוט ובקשנו מהחברה המשלחת גם להזמין בשבילנו את המכונה. המכונה היגיעה למחסנים בארה"ב ב 22 לדצמבר. לארץ היא יצאה ב  5 לינואר והיגיע אלי ביום א' ה 8 בפברואר. המממוווווון זמן. בנוסף לכול השבוע היה פסיכי למדי וכך יצא שרק אתמול פתחתי אותה (שאף אחד לא יגיד שאני לא יודעת לדחות סיפוקים...). אחרי רגע של דפיקות לב (החיבור לחשמל...לא לדאוג השנאי תפקד כראוי..) ואחרי שניסיתי את כל התפרים (כמעט...) התישבתי היום לתפור משהו על אמת!!!!

יש לי חברה לעבודה שעוזבת ורציתי לתת לה משהו אישי . בחרתי לתפור את אותו נרתיק שלמדתי בסדנה של פרפרים. הנרתיק הזה מיוחד כי יש לו בטנה שמסתירה את כל התפרים ואפשר להשתמש בו לכל מה שרוצים-איפור, כלי כתיבה, תיק רחצה קטן... הבד החיצוני הוא ג'ינס כחול כהה והביטנה בפסים של ורוד וירוק. בחוץ יש גם קישוט בצורת פרח מבד הביטנה  שזאת היתה גם הפעם הראשונה שניסיתי אותו ויצא מאד מוצלח לטעמי.

ככה הוא נראה מבחוץ...

וככה מבפנים

וככה נראה הפרח

שכחתי להוסיף.... בזמן הזה שחיכיתי למכונה הצלחתי להזמין בדים מחו"ל (פעם ראשונה !) ואחרי שבוע הם כבר היגיעו. מאז אני מלטפת אותם...