זוכרים את מגירת הדפוס שלי? זאת שנקנתה בשוק הפשפשים ונראתה ככה? אז אח"כ היא זכתה לטיפול מסור שכלל, ניקוי (היא הייתה מג'וייפת למדי-מלאה שאריות נייר וחול), שיוף מסיבי ובסוף בסוף מריחה בלכה.

זה לקח זמן מהסיבה הפשוטה שאנחנו גרים בדירה וכל פעולה כזאת חייבה אותי לעבוד בחוץ בחניה של הבנין...

רק שבתות או ימי שישי באים בחשבון והיו לא מעט כאלה שהיו קרות או מלאות רוח ולא ממש היזמינו עבודה בחוץ.

על התגובות האנושיות אפשר לכתוב ספר. יש לי קצת נסיון בעבודה בציבור והניסיון שלי אומר שכשאני מרוכזת במה שאני עושה אני לא מזמינה סקרנים ותגובות. איך שהוא אנשים קולטים שאני לא רוצה שיטרידו אותי. לפעמים זה לא עובד-כמו למשל פה. לא היתה פעם שיצאתי לעבוד על המגירה הזאת שלא נעצרו לשאול, להעיר להביע דעה-מזל שהכול היה באמת מתוך ענין.

עוד בעניני רסטורציה (מילה נהדרת שאני מתה עליה) כמובן שכל אחד משפץ לפי טעמו-אני קצת התלבטתי (זה מצב די קבוע אצלי ומעכב רציני בתהליכי יצירה-מקנאה בכאלה שישר יודעים מה הם הולכים לעשות). שתי האפשרויות היו לעשות כמה שפחות-על מנת לשמר את המראה הישן והקשר עם מה שהחפץ היה פעם או מתיחת פנים טוטאלית שתכלול גם סתימת חורים, החלקה, שינוי צבע בקיצור מהפך. בקיצור כמו שתוכלו לראות (תיכף, סבלנות...) האפשרות הראשונה נצחה.החלטתי לבצע מינימום שינויים-רק כאלה שיגרמו לה להראות יפה ומכובדת אבל לא להסתיר את הגיל שלה (וזה בטח מתקשר לעובדה שגם אני כבר לא פרגיה...).

קבלו אותה....

למה זה עדיין לא הסוף? אז זהו-קודם כל כי צריך לתלות אותה על הקיר. נבחר מקום (לשם שינוי בלי שבועיים של התלבטויות קרוב לודאי בגלל שכל התהליך של השיפוץ לא היה קצר אז היה לי זמן לחשוב). פה יש לי שותפות עם גבר הבית-הוא אחראי לתלות לי אותה לפי ההוראות ומזלש א. יש לו סבלנות של פיל ב. הוא לאונרדו דה וינצ'י של פתרון בעיות. כמובן שאחרי שהיא תהיה תלויה היא תתמלא בשלל דברים יפים חלקם קבועים וחלקם משתנים.

והנה דוגמא קטנה של מה אני הולכת לאכסן בתוכה...

למי שנורא סקרן-יש כאן קונכיות שאספנו בחוף פלמחים ביום שמש אחרי שבוע סוער, חלוק נחל שציירתי עליו והפרח המלובד שקבלתי מוולולו.

ובפעם הבאה שאני אהיה בשוק הפשפשים יש סיכוי טוב שאקנה עוד אחת...

וזה עוד לא הסוף.

לא יודעת מה איתכם אבל אני מאד אוהבת לקבל מכתבים. יש משהו מאד נעים בלפתוח את תיבת הדואר ולמצוא בתוכה מכתב גלויה או-הכי טוב- הודעה שמחכה חבילה בסניף הדואר. אבל מה-לא ממש שולחים מכתבים היום-יש איך לאמר שיטות קצת יותר "מתקדמות" (?) לתקשורת-דוא"ל, SMS וכד'. וחבל. כי אין כמו לקבל מכתב או חבילה. כשהייתי ילדה היו לי חברות לעט (pen pals) בהתחלה בעיברית ואח"כ באנגלית ולא עבר שבוע בלי שכתבתי מכתב וכמובן גם קבלתי. הרבה שנים שלחתי כרטיסי ברכה-לראש השנה, לחג המולד, לראש השנה האזרחית. משנה לשנה יצא שרק אני שלחתי והפסקתי לקבל-במקום זה התחלתי לקבל טלפונים או אגרות במייל... נחמד אבל לא הדבר האמיתי. זוכרים שפעם אנשים שלחו מחו"ל גלויות? כשסיימנו את התואר השני אני המשכתי לדוקטורט וחברתי הטובה לקחה לעצמה חופשה וטיילה בספרד ופורטוגל. כל כמה זמן קיבלתי גלויה שדווחה מה קורה ושהוצמדה ללוח שלי במעבדה ובסוף הטיול לה היו תמונות וגם לי...נזכרתי בזה עכשיו כשנסענו כל המשפחה לשבוע בברצלונה ואיך שגלגלי המטוס נגעו בקרקע נפתחו הטלפונים הסלולרים וכולם דווחו על הנון צדיק המדויק שלהם לכל מי שרצה לשמוע. דווקא רציתי לשלוח גלויה-אבל התבישתי... בעיקר מפני שידעתי שהיא בטח תגיע אחרי שכבר אחזור....

לכן כשחזרנו לארץ ופתחתי את המחשב להתעדכן מאד שמחתי כשראיתי שהאתגר החודשי של מיקסים הוא-גלויות !

כמה מילים על מיקסים ואתגרים...

מיקסים הוא בלוג שמוקדש לאתגרים-מה זאת אומרת? בכל חודש מוצג נושא מסוים והאתגר הוא ליצור משהו לפיו. האתגרים מגוונים ויכולים להתיחס למדיה מסוימת (למשל בד וניר) או לטכניקה (צילום למשל). היופי באתגר החודש הוא שאפשר ליצור כל מה שרוצים כל עוד הוא גלויה...

מיד ידעתי איזו גלויה וגם למי היא תשלח.

החלטתי שאני אשלח גלויה לסוכנת הנסיעות שלנו שהרבה בזכותה הטיול שלנו לברצלונה היה מוצלח .

 הגלויה עצמה נעשתה בטכניקה של קולאז, על גבי CARDSTOCK.התמונות נלקחו מהרשת, נגזרו, יושנו בשוליים על ידי דיו דיסטרס והודבקו. הרקע נצבע בציבעי אקריל והכיתוב במרקר.נושא הגלויה הוא כמובן....ברצלונה!

וככה היא נראתה מקדימה

ומבט מקרוב....

הצד האחורי עוצב כמו גלויה-הבול נעשה מהחתימה של אנטוני גאודי האדריכל שהרבה בזכותו ברצלונה מהווה מוקד משיכה לכל כך הרבה אנשים.

וכמו בגלויה כתבנו את הכתובת וגם כמה מילים מאיתנו ועל איך בילינו שם...

מי שיסתכל טוב יראה שכתבנו לנועה שאנחנו מצרפים כרטיס כניסה למוזיאון השוקולד...

כרטיס הכניסה למוזיאון השוקולד הוא באופן מפתיע (או שלא?)חפיסת  שוקולד...(70% מוצקי קקאו...טעים!)

הגלויה נשלחה ביום ראשון ונכון להיום (יום חמישי) אין לנו מושג אם היא היגיעה מה שאולי קצת מסביר למה בעולמנו הממהר אנשים היפסיקו לשלוח מכתבים.

תודה לבנות של מיקסים על האתגר-סופסוף הצלחתי להשתתף !

סופשבוע נפלא.

קודם כל התנצלות. גדולה.

לא כתבתי הרבה זמן-חלק מהזמן הזה לא הייתי בארץ, נסעתי לאיטליה בעניני עבודה.

מכיון שהיה מאד לחוץ גם לא נשאר לי זמן ליצור-כך שגם אם רציתי לא היה לי מה להראות....

מבטיחה לתקן את המצב ולדבוק בהתחיבות שלי לעצמי שהיא לפחות פוסט אחד (רשומה בעברית...) לשבוע.

אז עכשיו אחרי ההתנצלות לענין עצמו.

אתמול התקיים מפגש של פורום טקסטיל וליבוד. זה פורום מקסים ומפרגן, מלא יוצרות מוכשרות שתמיד מוכנות לעזור,

יש להן תשובה לכל שאלה בקיצור יופי של מקום לגלוש בו. הכרתי בו שלוש בנות-אחת היא חברה ותיקה עוד מהלימודים ואת השתיים האחרות

הכרתי קודם היכרות אינטרנטית ואז גם אישית. ואז נקבע מפגש....לא יודעת מה אתכם אבל לי תמיד יש חששות מלהגיע למקומות בהם אני לא מכירה כמעט אף אחד.מה אם...מה יהיה...ואולי....בקיצור הרבה שאלות והרבה תסריטים. לא ברור לי מקור המצוקה-אולי דווקא בגלל שאת כל ילדותי ביליתי באותו מקום קשה לי עם סביבה חדשה. ולמרות זאת החלטתי שאלך. מאד רציתי להכיר את האנשים מאחורי הניקים והשמות.אז התחייבתי-התחייבתי להביא אוכל (לזניה..) התחיבתי להחלפה קטנה והתחיבתי לעצמי שלא אתן לשום דבר לקלקל לי את זה. בערב החג הלכתי בחמסין לקנות חומרים בחנות הסדקית המקומית-לשמחתי היא היתה ריקה (רגע נדיר ביותר!) כך שיצאתי ממנה עם דברים שאני פעמים רבות שוכחת לקנות סתם כי מלא ולא בא לי לחכות. בכל רגע פנוי הכנתי את ההחלפה שלי וגם מתנה קטנה למארחת. התברר שצריך לעבוד ביום שישי בבוקר...מכיון שאני נסעתי לי לחופשה בפסח ואחרים עבדו אז זה תורי...

אבל אני החלטתי ללכת למפגש כך שפשוט הכרחתי את בן זוגי לעבודה להגיע מוקדם כדי שנסיים עד 10 בבוקר. ביום חמישי בלילה סיימתי את כול העבודות כולל עטיפות תואמות.

אז הנה זה...

סרגתי מחוט כותנה במסרגה אחת נרתיק קטן לכרטיסי ביקור.

ככה הוא סגור

וככה הוא נראה פתוח-יש לו בטנה מבד שנולדה כי גבר הבית העיר שאסור שיהיה קשה להכניס ולהוציא את הכרטיסים ועדיף שתהיה בטנה חלקה ....

בפנים היה כרטיס עם ברכה קטנה

ועם הניק שלי (DNA6)

והכול נכנס לפי ההוראות של שוקפוק לתוך עטיפה אטומה (אבל מתאימה בעיצוב כמו שאתם רואים).

חוץ מזה רציתי לתת משהו קטן לשוקפוק שאירחה את המפגש והכנתי לה את הסימניה הזאת

זה מהדק משרדי קינג סייז (קבלתי 4 כאלה מהמזכירה של הבוס שלא היה לה מה לעשות איתם...) שעטוף בסרט אלכסון ירוק ומעוטר בפרח מסרט סטן

דק עם חרוזים לקישוט.

גם הוא נארז בעטיפה תואמת.

והמפגש?????

מובן שהיה כיף גדול מאד. שמש, אוכל, בנות מקסימות-שילוב מוחץ ליום שישי בבוקר.

היה נהדר להכיר את הבנות מאחורי השמות והניקים , נהדר לראות שיש אנשים יצירתיים משקיענים ומפרגנים.

מפגש מעצים ביותר. אני קבלתי בהחלפה את הפרח המלובד המשגע הזה שעשתה וולולו.

ומבפנים...

יצא ששוקפוק קבלה בסוף את שתי מתנות  כי היא גם היגרילה את ההחלפה שלי-אני גם יודעת שמצא חן בעיניה וזה כמובן הכי משמח בעולם.

וחוץ מזה ביליתי לי את כל השבת ביצירה-היה לי שוונג של השראה

(תצטרכו להתאפק עד שאני אראה את הכול) ואני מוכנה ומזומנה לשבוע חדש.

שבוע נפלא לכולם.